הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צט.מסכת בבא בתרא99a
קא משמע לן – למטה כלמעלה; מה למעלה אין משמש כלום, אף למטה אין משמש כלום. מסייע ליה לרבי לוי – דאמר רבי לוי, ואיתימא רבי יוחנן: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו – מקום ארון וכרובים אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה, יש לו ריוח עשר אמות לכל רוח ורוח. אמר רבנאי אמר שמואל: כרובים – בנס הן עומדין, שנאמר: ״וחמש אמות כנף הכרוב האחת, וחמש אמות כנף הכרוב השנית, עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו״. גופייהו היכא הוו קיימי? אלא שמע מינה: בנס הן עומדין. מתקיף לה אביי: ודלמא בולטין כתרנגולין הוו קיימי! מתקיף לה רבא: ודלמא זה שלא כנגד זה הוו קיימי! מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ודלמא באלכסונא הוו קיימי! מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: ודלמא ביתא מעילאי רווח! מתקיף לה רב פפא: ודלמא מיכף הוו כייפי ידייהו! מתקיף לה רב אשי: ודלמא שלחופי הוו משלחפי! כיצד הן עומדין? רבי יוחנן ורבי אלעזר; חד אמר: פניהם איש אל אחיו, וחד אמר: פניהם לבית. ולמאן דאמר פניהם איש אל אחיו, הא כתיב: ״ופניהם לבית״! לא קשיא; כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. ולמאן דאמר ״ופניהם לבית״, הא כתיב: ״ופניהם איש אל אחיו״! דמצדדי אצדודי – דתניא, אונקלוס הגר אמר: כרובים – ״מעשה צעצעים״ הן, ומצודדים פניהם כתלמיד הנפטר מרבו. מתני׳ מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו – נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין, ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין. ואינו מכניס בהמתו ומשקה מבורו, אלא ממלא ומשקה מבחוץ. וזה עושה לו פותחת, וזה עושה לו פותחת. גמ׳ פותחת להיכא? אמר רבי יוחנן: שניהם לבור. בשלמא בעל הבור, בעי לאשתמורי מיא דבוריה; אלא בעל הבית – למה ליה? אמר רבי אלעזר:
בבא בתרא צט.