הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פג:מסכת בבא בתרא83b
רב אשי: בור, מהו שתפסיק? אמת המים, מהו שתפסיק? רשות הרבים מהו? ריכבא דדיקלי מהו? תיקו. בעא מיניה הלל מרבי: עלה ארז ביניהן, מהו? ״עלה״?! ברשותא דידיה נפק! אלא ״היה ארז ביניהן, מהו?״ אמר ליה: קנה וקנה. כיצד הן עומדים? רב אמר: כשורה, ושמואל אמר: כחצובא. מאן דאמר כשורה – כל שכן כחצובא; ומאן דאמר כחצובא – אבל כשורה לא, מאי טעמא? משום דמיזדרע בינתייהו. מתקיף לה רב המנונא: ולמאן דאמר כחצובא, מאי טעמא – דלא מיזדרע בינתייהו? אלא מעתה, זבין ליה תלת היגי רומייתא, דלא מיזדרע בינתייהו, הכי נמי דיש לו קרקע?! אמר ליה: הנך לא חשיבי, הנך חשיבי. מתני׳ המוכר ראש בהמה גסה – לא מכר את הרגלים, מכר את הרגלים – לא מכר את הראש. מכר את הקנה – לא מכר את הכבד, מכר את הכבד – לא מכר את הקנה. אבל בדקה; מכר את הראש – מכר את הרגלים, מכר את הרגלים – לא מכר את הראש. מכר את הקנה – מכר את הכבד, מכר את הכבד – לא מכר את הקנה. ארבע מדות במוכרין: מכר לו חטין יפות ונמצאו רעות – הלוקח יכול לחזור בו. רעות ונמצאו יפות – מוכר יכול לחזור בו. רעות ונמצאו רעות; יפות ונמצאו יפות – אין אחד מהם יכול לחזור בו. שחמתית ונמצאת לבנה, לבנה ונמצאת שחמתית; עצים של זית ונמצאו של שקמה, של שקמה ונמצאו של זית; יין ונמצא חומץ, חומץ ונמצא יין – שניהם יכולין לחזור בהן. גמ׳ אמר רב חסדא: מכר לו שוה חמש – בשש, והוקר ועמד על שמנה, מי נתאנה? לוקח. לוקח יכול לחזור בו, ולא מוכר; משום
בבא בתרא פג: