הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פד.מסכת בבא בתרא84a
ליה: אילו לא אוניתן – לא הוה מצית הדרת בך; השתא דאוניתן, מצית הדרת בך?! ותנא תונא: יפות ונמצאו רעות – לוקח יכול לחזור בו, ולא מוכר. ואמר רב חסדא: מכר לו שוה שש – בחמש, והוזלו ועמדו על שלש, מי נתאנה? מוכר. מוכר יכול לחזור בו, ולא לוקח; דאמר ליה: אילו לא אוניתן – לא הוה מצית הדרת בך; השתא מצית הדרת בך?! ותנא תונא: רעות ונמצאו יפות – מוכר יכול לחזור בו, ולא לוקח. מאי קא משמע לן? מתניתין היא! אי ממתניתין, הוה אמינא: דלמא דרב חסדא – תרוייהו מצו הדרי בהו, ומתניתין הא אתא לאשמועינן – דלוקח יכול לחזור בו. דסלקא דעתך אמינא, משום דכתיב: ״רע רע יאמר הקונה״. שחמתית ונמצאת לבנה כו׳. אמר רב פפא: מדקתני ״לבנה״, שמע מינה האי שמשא סומקתי היא. תדע, דקא סמקא צפרא ופניא. והאי דלא קא חזינן כוליה יומא – נהורין הוא דלא ברי. מיתיבי: ״ומראהו עמק מן העור״ – כמראה חמה עמוקה מן הצל. והתם לבן הוא! כמראה חמה – ולא כמראה חמה; כמראה חמה – דעמוקה מן הצל, ולא כמראה חמה – דאילו התם לבן, והכא אדום. ולמאי דסליק דעתין מעיקרא – הא קא סמקא צפרא ופניא! בצפרא – דחלפא אבי וורדי דגן עדן, בפניא – דחלפא אפתחא דגיהנם. ואיכא דאמרי איפכא. יין ונמצא חומץ – שניהן יכולין לחזור בהן. לימא מתניתין רבי היא ולא רבנן? דתניא:
בבא בתרא פד.