הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קכב.מסכת בבא בתרא122a
שמע: ״בין רב למעט״. ועוד, תניא: עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים – שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים. ולא נתחלקה אלא בכסף – שנאמר: ״בין רב למעט״. אמר רבי יהודה: סאה ביהודה, שוה חמש סאין בגליל. ולא נתחלקה אלא בגורל – שנאמר: ״אך בגורל״. ולא נתחלקה אלא באורים ותומים – שנאמר: ״על פי הגורל״. הא כיצד? אלעזר מלובש אורים ותומים, ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו; וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו; והיה מכוין ברוח הקדש ואומר: זבולן עולה, תחום עכו עולה עמו. טרף בקלפי של שבטים – ועלה בידו זבולן, טרף בקלפי של תחומין – ועלה בידו תחום עכו. וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר: נפתלי עולה, ותחום גינוסר עולה עמו. טרף בקלפי של שבטים – ועלה בידו נפתלי, טרף בקלפי של תחומין – ועלה בידו תחום גינוסר. וכן כל שבט ושבט. ולא כחלוקה של עולם הזה, חלוקה של עולם הבא. העולם הזה, אדם יש לו שדה לבן – אין לו שדה פרדס, שדה פרדס – אין לו שדה לבן. לעולם הבא, אין לך כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק, שנאמר: שער ראובן אחד, שער יהודה אחד, שער לוי אחד״. הקדוש ברוך הוא מחלק להן בעצמו, שנאמר: ״ואלה מחלקתם נאם ה׳״. קתני מיהת: ״שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים״; שמע מינה, לשבטים איפלוג! שמע מינה. אמר מר: עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים. אידך למאן? אמר רב חסדא: לנשיא, דכתיב: ״והעבד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל״. אמר ליה רב פפא לאביי, אימא רונגר בעלמא! לא סלקא דעתך, דכתיב: ״והנותר לנשיא מזה ומזה, לתרומת הקדש ולאחזת העיר״. ולא נתחלקה אלא לכספים – שנאמר: ״בין רב למעט״. למאי? אילימא לשופרא וסניא, אטו בשופטני עסקינן? אלא לקרובה ורחוקה. כתנאי – רבי אליעזר אומר: בכספים העלוה. רבי יהושע אומר: בקרקע העלוה. ולא נתחלקה אלא בגורל – שנאמר: ״אך בגורל״. תנא: ״אך בגורל״ – יצאו יהושע וכלב. למאי? אילימא דלא שקול כלל; השתא דלאו דידהו שקול, דידהו מיבעיא?! אלא שלא נטלו בגורל, אלא על פי ה׳. יהושע – דכתיב: ״על פי ה׳ נתנו לו את העיר אשר שאל, את תמנת סרח בהר אפרים״.
בבא בתרא קכב.