הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צג.מסכת בבא בתרא93a
טעמא? לאו משום דרובא הכי איתנהו? לא, כולהו הכי איתנהו. תא שמע: שור שנגח את הפרה, ונמצא עוברה בצדה, ואינו ידוע אם עד שלא נגחה ילדה, או אם משנגחה ילדה – משלם חצי נזק לפרה, ורביע לולד. ואמאי? לימא: הלך אחר רוב פרות, ורוב פרות מתעברות ויולדות; והא ודאי מחמת נגיחה הפילה! התם, משום דמספקא לן, דאיכא למימר: מקמה אתא, ומביעתותא הפילה; ואיכא למימר: מאחורה אתא, ומינגח נגחה והפילה; הוי ממון המוטל בספק, וכל ממון המוטל בספק – חולקין. לימא כתנאי: שור שהיה רועה, ונמצא שור הרוג בצדו; אף על פי שזה מנוגח וזה מועד ליגח, זה מנושך וזה מועד לישוך; אין אומרים: בידוע שזה נגחו וזה נשכו. רבי אחא אומר: גמל האוחר בין הגמלים, ונמצא גמל הרוג בצדו – בידוע שזה הרגו. סברוה דרובא וחזקה כי הדדי נינהו; לימא רב דאמר כרבי אחא, ושמואל דאמר כתנא קמא? אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו לתנא קמא; עד כאן לא קאמר תנא קמא התם – אלא דלא אזלינן בתר חזקה, אבל בתר רובא – אזלינן. ושמואל אמר לך: אנא דאמרי אפילו לרבי אחא; עד כאן לא קאמר רבי אחא התם – אלא דאזלינן בתר חזקה, דהוא גופיה מוחזק; אבל בתר רובא – לא אזלינן. תא שמע: המוכר פירות לחברו, וזרען ולא צמחו; ואפילו זרע פשתן – אינו חייב באחריותן. מאי ״אפילו״? לאו אפילו זרע פשתן, דרובא לזריעה זבני, ואפילו הכי לא אזלינן בתר רובא? תנאי היא, דתניא: המוכר פירות לחברו וזרען ולא צמחו; זרעוני גינה שאין נאכלין – חייב באחריותן, זרע פשתן – אינו חייב באחריותן. רבי יוסי אומר:
בבא בתרא צג.