הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קלד:מסכת בבא בתרא134b
– פשיטא! לפטור את אשתו מן היבום אצטריכא ליה. הא נמי תנינא – מי שאמר בשעת מיתתו: ״יש לי בנים״ – נאמן. ״יש לי אחים״ – אינו נאמן! התם – דלא מוחזק לן באח, הכא – אף על גב דמוחזק ליה באח. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל, מפני מה אמרו: ״זה בני״ – נאמן? הואיל ובעל שאמר: ״גרשתי את אשתי״ – נאמן. אמר רב יוסף: מריה דאברהם! תלי תניא בדלא תניא?! אלא אי אתמר הכי איתמר: אמר רב יהודה אמר שמואל, מפני מה אמרו: ״זה בני״ נאמן? הואיל ובידו לגרשה. אמר רב יוסף: השתא דאמרת אמרינן ״הואיל״, בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – נאמן, הואיל ובידו לגרשה. כי אתא רב יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – אינו נאמן. מנפח רב ששת בידיה: אזל ליה ״הואיל״ דרב יוסף. איני?! והא אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – נאמן! לא קשיא; כאן למפרע, כאן להבא. איבעיא להו: אמר למפרע, מהו להימוניה להבא? מי פלגינן דבורא, או לא פלגינן דבורא? רב מארי ורב זביד; חד אמר: פלגינן, וחד אמר: לא פלגינן. מאי שנא מדרבא? דאמר רבא: ״איש פלוני בא על אשתי״ – הוא ואחר מצטרפין להורגו. להורגו, ולא להורגה! בתרי גופי פלגינן, בחד גופא לא פלגינן.
בבא בתרא קלד: