הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קסט:מסכת בבא בתרא169b
להו: בעלמא כותבין שובר, והכא היינו טעמא – דדלמא אזיל בעל חוב וטריף מיניה דלוקח, ואזיל איהו וטריף לקוחות, ושובר גבי לקוחות ליכא. סוף סוף, לקוחות לאו אמרי דארעא הדרי? אדהכי והכי שמיט ואכיל פירי. אי נמי, ללוקח שלא באחריות. אי הכי, שטרי הלואה נמי! התם, דזוזי מסיק – אמרי: פייסיה בעל חוב בזוזי. הכא, דארעא מסיק – מידע ידעי דמאן דמסיק ארעא, בזוזי לא מפייס. אמר מר: חוץ מן האחריות שבו. היכי כתבינן? אמר רב נחמן, דכתבי הכי: ״שטרא דנן דלא למיגבי ביה לא ממשעבדי ולא מבני חרי, אלא כי היכי דתיקום ארעא בידיה דלוקח״. אמר רפרם, זאת אומרת: אחריות – טעות סופר הוא; טעמא דכתב ליה הכי, הא לא כתב ליה הכי – גבי. רב אשי אמר: אחריות – לאו טעות סופר הוא, ומאי ״חוץ מאחריות שבו״ – דלא כתיב ביה אחריות. ההיא איתתא דיהבה ליה זוזי לההוא גברא למיזבן לה ארעא, אזל זבן לה שלא באחריות. אתיא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: ״לתקוני שדרתיך, ולא לעוותי. זיל זבנה מיניה שלא באחריות, והדר זבנה ניהלה באחריות״. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הנותן מתנה לחבירו, והחזיר לו את השטר – חזרה מתנתו. וחכמים אומרים: מתנתו קיימת. מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? אמר רב אסי, נעשה כאומר לו: שדה זו נתונה לך כל זמן שהשטר בידך. מתקיף לה רבה: אי הכי, נגנב או אבד נמי! אלא אמר רבה: באותיות נקנות במסירה קמיפלגי – רבן שמעון בן גמליאל סבר: אותיות נקנות במסירה, ורבנן סברי: אין אותיות נקנות במסירה. תנו רבנן: הבא לידון בשטר ובחזקה, נידון בשטר; דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: בחזקה. במאי קמיפלגי? כי אתא רב דימי, אמר: באותיות נקנות במסירה קא מיפלגי –
בבא בתרא קסט: