הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סה:מסכת בבא בתרא65b
כולן מכורין. גמ׳ לימא מתניתין דלא כרבי מאיר – דאי רבי מאיר, הא אמר: מכר את הכרם – מכר תשמישי כרם! אפילו תימא רבי מאיר – התם קביע, הכא לא קביע. והא מפתח דומיא דדלת קתני – מה דלת דקביעא, אף מפתח דקביע! אלא מחוורתא, מתניתין דלא כרבי מאיר. תנו רבנן: המוכר את הבית – מכר את הדלת ואת הנגר ואת המנעול, אבל לא את המפתח; מכר את המכתשת החקוקה, אבל לא את הקבועה; מכר האיצטרוביל, אבל לא את הקלת, לא את התנור, ולא את הכירים, ולא את הריחים. רבי אליעזר אומר: כל המחובר לקרקע – הרי הוא כקרקע. בזמן שאמר לו: ״הוא וכל מה שבתוכו״ – הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך – לא מכר לא את הבור, ולא את הדות, ולא את היציע. תנו רבנן: צינור שחקקו ולבסוף קבעו – פוסל את המקוה. קבעו ולבסוף חקקו – אינו פוסל את המקוה. מני? לא רבי אליעזר ולא רבנן. הי רבי אליעזר? אילימא רבי אליעזר דבית – דלמא היינו טעמא, דרבי אליעזר סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: מוכר בעין רעה מוכר! ואלא רבי אליעזר דכוורת דבורים? דתנן: כוורת דבורים – רבי אליעזר אומר: הרי היא כקרקע – וכותבין עליה פרוזבול,
בבא בתרא סה: