בבא בתרא דף מד.

הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות

מד.מסכת בבא בתרא44a
ולוקמהבגזלן! משום דקא בעי למיתנא סיפא: מכר לו פרה, מכר לו טלית – דדוקא מכר, דהוה ליה יאוש ושינוי רשות; אבל לא מכר, דהדרא ליה – לא; תנא רישא נמי מכר. וסיפא נמי – נהי דמייאש מגופיה, מדמיה מי מייאש? לא צריכא, דמית גזלן – דתנן: הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם – פטורים מלשלם. ולוקמה ביורש! הניחא למאן דאמר: רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי – שפיר; אלא למאן דאמר: רשות יורש כרשות לוקח דמי – מאי איכא למימר? ועוד קשיא ליה לאביי: מפני ש״אחריותו עליו״ ו״אין אחריותו עליו״?! מפני ש״היא חוזרת לו״ ו״אינה חוזרת לו״ מיבעי ליה! אלא כדרבין בר שמואל – דאמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל: המוכר שדה לחבירו שלא באחריות – אין מעיד לו עליה, מפני שמעמידה בפני בעל חובו. ודוקא בית או שדה, אבל פרה וטלית – לא מיבעיא
בבא בתרא מד.