הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קלב:מסכת בבא בתרא132b
כתובה שנו כאן. תנן, רבי יוסי אומר: אם קבלה עליה, אף על פי שלא כתב לה – אבדה כתובתה. מכלל דתנא קמא סבר: כתיבה וקבלה בעי! וכי תימא: כולה רבי יוסי היא; והא תניא, אמר רבי יהודה: אימתי – שהיתה שם וקבלה עליה; אבל היתה שם ולא קבלה עליה, קבלה עליה ולא היתה שם – לא אבדה כתובתה! תיובתא דכולהו! תיובתא. אמר ליה רבא לרב נחמן: הא רב, הא שמואל, הא רבי יוסי ברבי חנינא. מר – מאי סבירא ליה? אמר ליה, שאני אומר: כיון שעשאה שותף בין הבנים – אבדה כתובתה. איתמר נמי, אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: כיון שעשאה שותף בין הבנים – אבדה כתובתה. בעי רבא: בבריא היאך? מי אמרינן: בשכיב מרע הוא דידעה דלית ליה – וקמחלה, אבל בבריא – סברה הדר קני; או דלמא, השתא מיהת לית ליה? תיקו. ההוא דאמר להו: ״פלגא לברת, ופלגא לברת, ותילתא לאיתת בפירי״. איקלע רב נחמן לסורא, עול לגבי רב חסדא, אמר ליה: כי האי גוונא מאי? אמר ליה, הכי אמר שמואל: אפילו לא הקנה לה אלא דקל אחד לפירותיו – אבדה כתובתה. אמר ליה: אימור דאמר שמואל התם – דאקני לה בגופה דארעא; הכא – פירא הוא! אמר ליה: מטלטלי קא אמרת? מטלטלי ודאי לא קא אמינא. ההוא דאמר להו: ״תלתא לברת, ותלתא לברת, ותלתא לאיתת״. שכיבא חדא מבנתיה. סבר רב פפי למימר: לא שקלא אלא תלתא.
בבא בתרא קלב: