הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מח.מסכת בבא בתרא48a
אתו״ – מלמד שכופין אותו. יכול בעל כרחו? תלמוד לומר: ״לרצונו״. הא כיצד? כופין אותו עד שיאמר: ״רוצה אני״. ודלמא שאני התם, דניחא ליה דתיהוי ליה כפרה! ואלא מסיפא: וכן אתה אומר בגיטי נשים – כופין אותו עד שיאמר: ״רוצה אני״. ודלמא שאני התם, דמצוה לשמוע דברי חכמים! אלא סברא הוא – אגב אונסיה גמר ומקנה. מותיב רב יהודה: גט המעושה; בישראל – כשר, ובגוים – פסול. ובגוים – חובטין אותו, ואומרין לו: עשה מה שישראל אומר לך. ואמאי? התם נמי, נימא: אגב אונסיה גמר ומגרש! הא איתמר עלה, אמר רב משרשיא: דבר תורה – אפילו בגוים כשר, ומה טעם אמרו בגויים פסול? כדי שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה ביד גוי, ומפקעת עצמה מיד בעלה. מותיב רב המנונא: לקח מסיקריקון, וחזר ולקח מבעל הבית – מקחו בטל. ואמאי? התם נמי נימא: אגב אונסיה גמר ומקני! הא אתמר עלה, אמר רב: לא שנו אלא דאמר ליה: ״לך חזק וקני״, אבל בשטר – קנה. ולשמואל, דאמר: אף בשטר נמי לא קנה, מאי איכא למימר? מודה שמואל היכא דיהב זוזי. ולרב ביבי, דמסיים בה משמיה דרב נחמן: קרקע אין לו, מעות יש לו – מאי איכא למימר? רב ביבי מימרא הוא, ומימרא לרב הונא לא סבירא ליה. אמר רבא, הלכתא: תליוהו וזבין – זביניה זביני. ולא אמרן אלא
בבא בתרא מח.