הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
ל:מסכת בבא בתרא30b
ארעא דידי היא, ואת לא זבינתה מינאי? זיל, לאו בעל דברים דידי את. אמר רבא: דינא קאמר ליה. ההוא דאמר ליה לחבריה: מאי בעית בהאי ארעא? אמר ליה: מפלניא זבינתה, ואכלתיה שני חזקה. אמר ליה: פלניא גזלנא הוא. אמר ליה: והא אית לי סהדי דאתאי אימלכי בך, ואמרת לי: ״זיל זבין״! אמר ליה: השני נוח לי; הראשון קשה הימנו. אמר רבא: דינא קאמר ליה. כמאן, כאדמון? דתנן: העורר על השדה וחתום עליה בעד – אדמון אומר: השני נוח לי; הראשון קשה הימנו. וחכמים אומרים: איבד את זכותו. אפילו תימא רבנן – התם עבד ליה מעשה; אבל הכא דבורא – עביד איניש דמיקרי ואמר. ההוא דאמר ליה לחבריה: מאי בעית בהאי ארעא? אמר ליה: מפלניא זבינתה, ואכלתיה שני חזקה. אמר ליה: פלניא גזלנא הוא! אמר ליה: והא אית לי סהדי דאתית באורתא, ואמרת לי: זבנה ניהלי! אמר ליה: אמינא איזבון דינאי. אמר רבא: עביד איניש דזבין דיניה. ההוא דאמר ליה לחבריה: מאי בעית בהאי ארעא? אמר ליה: מפלניא זבינתה, ואכלתיה שני חזקה. אמר ליה: והא נקיטנא שטרא דזבני ליה מיניה הא ארבעי שני! אמר ליה: מי סברת ״שני חזקה״ – תלת שני קא אמינא?! שני חזקה טובא קא אמינא. אמר רבא: עבידי אינשי דקרו לשני טובא ״שני חזקה״. והני מילי דאכלה שבע – דקדים חזקה דהאי לשטרא דהך;
בבא בתרא ל: