הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קכח.מסכת בבא בתרא128a
נתתו לי במתנה. רצונך השבע וטול?״ ונשבע – אינו יכול לחזור בו. מאי קא משמע לן? תנינא, אמר לו: ״נאמן עלי אבא״; ״נאמן עלי אביך״; ״נאמנין עלי שלשה רועי בקר״ – רבי מאיר אומר: יכול לחזור בו, וחכמים אומרים: אינו יכול לחזור בו! הא קא משמע לן – דב״אתן לך״ מחלוקת, והלכה כדברי חכמים. שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא, הלכה: גובין מן העבדים. ורב נחמן אמר: אין גובין. שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא, הלכה: שלישי בשני – כשר. רבא אמר: אף בראשון. מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא; ולית הלכתא כמר בר רב אשי. שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא: היה יודע לו בעדות קרקע עד שלא נסתמא, ונסתמא – פסול. ושמואל אמר: כשר, אפשר דמכוין מצרנהא. אבל גלימא – לא. ורב ששת אמר: אפילו גלימא, אפשר דמכוין מדת ארכו ומדת רחבו. אבל נסכא – לא. ורב פפא אמר: אפילו נסכא, אפשר דמכוין מדת משקלותיו. מיתיבי: היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו, ונעשה חתנו; פיקח, ונתחרש; פיתח, ונסתמא; שפוי, ונשתטה – פסול. אבל היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו, ונעשה חתנו ומתה בתו; פיקח ונתחרש וחזר ונתפקח; פיתח ונסתמא וחזר ונתפתח; שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה – כשר. זה הכלל: כל שתחלתו או סופו בפסלות – פסול, תחלתו וסופו בכשרות – כשר.
בבא בתרא קכח.