הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צב:מסכת בבא בתרא92b
דליכא לאישתלומי מיניה, ליעכב תורא בזוזיה! דאמרי אינשי: מן מרי רשותיך – פארי אפרע! לא צריכא, דאיכא לאישתלומי מיניה. רב אמר: הרי זה מקח טעות – בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא זבני. ושמואל אמר לך: כי אזלינן בתר רובא – באיסורא, בממונא – לא. (סימן: אשה, ועבד, שור, שורין, ופירות.) מיתיבי: האשה שנתאלמנה או נתגרשה; והיא אומרת: בתולה נישאתי, והוא אומר: לא כי, אלא אלמנה נשאתיך – אם יש עדים שיצאה בהינומא, וראשה פרוע – כתובתה מאתים. טעמא דאיכא עדים, הא ליכא עדים – לא; ואמאי? לימא: הלך אחר רוב הנשים, ורוב נשים – בתולות נישאות! אמר רבינא, משום דאיכא למימר: רוב נשים בתולות נישאות, ומיעוט אלמנות; וכל הנישאת בתולה – יש לה קול; וזו, הואיל ואין לה קול – איתרע לה רובא. אי כל הנישאות בתולות יש להן קול, כי איכא עדים מאי הוי? מדלית לה קול – סהדי שקרי נינהו! אלא רוב הנישאות בתולות יש להן קול, וזו, הואיל ואין לה קול – איתרע לה רובא. תא שמע: המוכר עבד לחברו ונמצא גנב או קוביוסטוס, הגיעו. לסטים מזויין או מוכתב למלכות – אומר לו: הרי שלך לפניך. רישא –
בבא בתרא צב: