הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קסז.מסכת בבא בתרא167a
להו זוזי; מאי אמרת – שית מאה איסתירי וזוזא, שית מאה זוזי וחד זוזא? יד בעל השטר על התחתונה. אמר אביי: האי מאן דבעי למחוי חתימות ידיה בבי דינא, לא לחוי בסוף מגילתא; דלמא משכח לה אחר וכתיב דמסיק ביה זוזי, ותנן: הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו – גובה מנכסים בני חורין. ההוא בזבינא דאתא לקמיה דאביי, אמר ליה: ניחזי לי מר חתימות ידיה, דכי אתו רבנן מחוו לי, מעברנא להו בלא מכסא. אחוי ליה בריש מגילתא. הוה קא נגיד ביה, אמר ליה: כבר קדמוך רבנן. אמר אביי: מתלת ועד עשר – לא לכתוב בסוף שיטה, דלמא מזייף וכתב. ואי איתרמי ליה, ניהדריה לדבוריה תרין תלתא זימני, אי אפשר דלא מיתרמי ליה באמצע שיטה. ההוא דהוה כתיב ביה: ״תילתא בפרדיסא״. אזל מחקיה לגגיה דבית וכרעיה, ושויה ״ופרדיסא״, אתא לקמיה דאביי, אמר ליה: מאי טעמא רויח ליה עלמא להאי ויו? כפתיה ואודי. ההוא דהוה כתב ביה: ״מנת ראובן ושמעון אחי״. הוה להו אחא דשמיה ״אחי״, אזל כתב ביה ויו, ושויה ״ואחי״. אתא לקמיה דאביי, אמר ליה: מאי טעמא דחיק ליה עלמא להאי ויו כולי האי? כפתיה ואודי. ההוא שטרא דהוה חתים עליה רבא ורב אחא בר אדא. אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: דין חתימות ידא דידי היא, מיהו קמיה דרב אחא בר אדא לא חתימי לי מעולם! כפתיה ואודי. אמר ליה: בשלמא דידי – זייפת, אלא דרב אחא בר אדא, דרתית ידיה – היכי עבדת? אמר: אנחי ידאי אמצרא. ואמרי לה: קם אזרנוקא וכתב. מתני׳ כותבין גט לאיש – אף על פי שאין אשתו עמו, והשובר לאשה – אף על פי שאין בעלה עמה; ובלבד שיהא מכירן. והבעל נותן שכר.
בבא בתרא קסז.