הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קמא:מסכת בבא בתרא141b
״המבשרני במה נפטר רחמה של אשתי; אם זכר – יטול מנה״, ילדה זכר – נוטל מנה. ״אם נקבה – מנה״; ילדה נקבה – נוטל מנה, ילדה זכר ונקבה – אין לו אלא מנה. והא ״זכר ונקבה״ לא אמר! דאמר נמי ״אם זכר ונקבה נמי – יטול מנה״. אלא למעוטי מאי? למעוטי נפל. ההוא דאמר לה לדביתהו: נכסי להאי דמעברת. אמר רב הונא: הוי מזכה לעובר, והמזכה לעובר לא קנה. איתיביה רב נחמן לרב הונא: האומר ״אם ילדה אשתי זכר – יטול מנה״, ילדה זכר – נוטל מנה! אמר ליה: משנתינו – איני יודע מי שנאה. ולימא ליה: רבי מאיר היא, דאמר: אדם מקנה דבר שלא בא לעולם! אימור דשמעת ליה לרבי מאיר – לדבר שישנו בעולם; לדבר שאינו בעולם מי שמעת ליה?! ולימא ליה: רבי יוסי היא, דאמר: עובר קני! דתנן: עובר פוסל ואינו מאכיל, דברי רבי יוסי. שאני ירושה, הבאה מאיליה. ולימא ליה: רבי יוחנן בן ברוקה היא, דאמר: לא שנא ירושה ולא שנא מתנה! דתנן, רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אם אמר על מי שראוי ליורשו – דבריו קיימין! אימור דשמעת ליה לרבי יוחנן בן ברוקה – לדבר שישנו בעולם; לדבר שאינו בעולם מי אמר?! ולימא ליה: רבי יוחנן בן ברוקה היא, וסבר לה כרבי יוסי! מי יימר דסבר לה? ולימא ליה: ב״מבשרני״! אי הכי, דקתני סיפא: ואם אין שם יורש אלא הוא – יורש הכל; אי ב״מבשרני״, יורש מאי עבידתיה? ולימא ליה בשילדה! אי הכי, דקתני סיפא: ואם אמר ״כל מה שתלד אשתי – יטול״, הרי זה יטול; ״כל שתלד״?! ״כל שילדה״ מיבעי ליה!
בבא בתרא קמא: