הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קלט:מסכת בבא בתרא139b
את אשתו! אמר ליה רבא: והשתא דשלח, מי ידעינן?! האמר רבי יוסי ברבי חנינא: באושא התקינו, האשה שמכרה נכסי מלוג בחיי בעלה, ומתה – הבעל מוציא מיד הלקוחות. אלא אמר רב אשי: בעל – שויוהו רבנן כיורש, ושויוהו רבנן כלוקח, והיכא דטבא ליה עבדו ליה; גבי יובל – שויוהו רבנן כיורש, משום פסידא דידיה. גבי דרבי יוסי ברבי חנינא – שויוהו רבנן כלוקח, משום פסידא דידיה. גבי דרבין – משום פסידא דאלמנה, שויוהו רבנן כיורש. והא גבי דרבי יוסי ברבי חנינא, דאיכא פסידא ללקוחות, ושויוהו רבנן כלוקח! התם, אינהו אפסידו אנפשייהו – כיון דאיכא בעל, לא איבעי להו למיזבן מאיתתא דיתבא תותי גברא. הדרן עלך יש נוחלין מי שמת והניח בנים ובנות; בזמן שהנכסים מרובין – הבנים יירשו, והבנות יזונו. נכסים מועטין – הבנות יזונו, והבנים ישאלו על הפתחים. אדמון אומר: בשביל שאני זכר, הפסדתי?! אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון. גמ׳ וכמה מרובין? אמר רב יהודה אמר רב: כדי שיזונו מהן אלו ואלו שנים עשר חדש. כי אמריתא קמיה דשמואל, אמר: זו דברי רבן גמליאל בר רבי, אבל חכמים אומרים: כדי שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו. איתמר נמי: כי אתא רבין אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו – הן מרובין; פחות מכאן – הרי אלו מועטין. ואי ליכא לאלו ואלו עד שיבגרו,
בבא בתרא קלט: