הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נ.מסכת בבא בתרא50a
שיחד לה בכתובתה, ואחת שהכניסה לו שום משלה. למעוטי מאי? אילימא למעוטי שאר נכסים – כל שכן דהויא ליה איבה, דאמר לה: עיניך נתת בגירושין ובמיתה! אלא למעוטי נכסי מלוג – האמר אמימר: איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג – לא עשו ולא כלום! כי איתמר דאמימר – היכא דזבין איהו ומית, אתיא איהי ומפקא; אי נמי זבנה איהי ומתה, אתא איהו ומפיק בתקנתא דרבנן – וכדרבי יוסי בר חנינא, דאמר רבי יוסי בר חנינא: באושא התקינו, האשה שמכרה בנכסי מלוג, ומתה – הבעל מוציא מיד הלקוחות; אבל היכא דזבינו תרוייהו לעלמא, אי נמי זבנה איהי לדידיה – זבינה זביני. ואיבעית אימא: אמימר דאמר – כרבי אלעזר, דתניא: המוכר את עבדו, ופסק עמו שישמשנו שלשים יום – רבי מאיר אומר: הראשון ישנו בדין יום או יומים, מפני שהוא תחתיו; והשני אינו בדין יום או יומים, מפני שאינו תחתיו – קסבר: קנין פירות כקנין הגוף דמי. רבי יהודה אומר: השני ישנו בדין יום או יומים, מפני שהוא כספו; הראשון אינו בדין יום או יומים, שאינו כספו – קסבר: קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. רבי יוסי אומר:
בבא בתרא נ.