הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צא.מסכת בבא בתרא91a
להיפרכיא. תנו רבנן: אין משתכרים בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש, כגון: יינות, שמנים וסלתות. אמרו עליו על רבי אלעזר בן עזריה, שהיה משתכר ביין ושמן. ביין – סבר לה כרבי יהודה; בשמן – באתריה דרבי אלעזר בן עזריה שכיח מישחא. תנו רבנן: אין משתכרין פעמים בביצים. אמר מרי בר מרי: פליגי בה רב ושמואל; חד אמר: על חד תרי. וחד אמר: תגר לתגרא. תנו רבנן: מתריעין על פרקמטיא, ואפילו בשבת. אמר רבי יוחנן: כגון כלי פשתן בבבל, ויין ושמן בארץ ישראל. אמר רב יוסף: והוא דזל וקם עשרה בשיתא. תנו רבנן: אין יוצאין מארץ לחוץ לארץ, אלא אם כן עמדו סאתים בסלע. אמר רבי שמעון: אימתי – בזמן שאינו מוצא ליקח, אבל בזמן שמוצא ליקח – אפילו עמדה סאה בסלע, לא יצא. וכן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו, ופרנסי הדור היו; ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ, שנאמר: ״ותהם כל העיר עליהן, ותאמרנה הזאת נעמי״. מאי ״הזאת נעמי״? אמר רבי יצחק, אמרו: חזיתם נעמי שיצאת מארץ לחוץ לארץ – מה עלתה לה? ואמר רבי יצחק: אותו היום שבאת רות המואביה לארץ ישראל, מתה אשתו של בעז. והיינו דאמרי אינשי: עד דלא שכיב שיכבא – קיימא מנו בייתיה. אמר רבה בר רב הונא אמר רב: אבצן זה בעז. מאי קא משמע לן? כי אידך דרבה בר רב הונא – דאמר רבה בר רב הונא אמר רב: מאה ועשרים משתאות עשה בעז לבניו, שנאמר: ״ויהי לו שלשים בנים, ושלשים בנות שלח החוצה, ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ, וישפט את ישראל שבע שנים״. ובכל אחת ואחת עשה שני משתאות – אחד בבית אביו, ואחד בבית חמיו; ובכולן לא זימן את מנוח – אמר: כודנא עקרה, במאי פרעא לי? תאנא: וכולן מתו בחייו. והיינו דאמרי אינשי: ״בחייך דילדת שיתין שיתין – למה ליך? איכפל, ואוליד חד דמשיתין זריז. (סימן: מלך, אברהם, עשר שנים, שנפטר, נתנשא לבדו.) אמר רב חנן בר רבא אמר רב: אלימלך, ושלמון, ופלוני אלמוני, ואבי נעמי – כולן בני נחשון בן עמינדב הן. מאי קא משמע לן? שאפילו מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ. ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: אמיה דאברהם – אמתלאי בת כרנבו. אמיה דהמן – אמתלאי בת עורבתי. וסימניך: טמא – טמא, טהור – טהור. אמיה דדוד – נצבת בת עדאל שמה. אמיה דשמשון – צללפונית, ואחתיה נשיין. למאי נפקא מינה? לתשובת המינים. ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: עשר שנים נחבש אברהם אבינו – שלש בכותא, ושבע בקרדו. ורב דימי מנהרדעא מתני איפכא. אמר רב חסדא: עיברא זעירא דכותא – זהו אור כשדים. ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם, עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה; ואמרו: אוי לו לעולם שאבד
בבא בתרא צא.