הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קכז.מסכת בבא בתרא127a
אמר: אף אינו ממעט חלק בכורה, שנאמר: ״וילדה לו בנים״ – עד שיהא בן בשעת לידה. רב שיזבי אמר: אף אינו נימול לשמנה, דאמר קרא: ״אשה כי תזריע וילדה זכר״, ״וביום השמיני ימול״ – עד שיהא זכר משעת לידה. רב שרביא אמר: אף אין אמו טמאה לידה, דאמר קרא: ״אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים״ – עד שיהא זכר משעת לידה. מיתיבי: המפלת טומטום ואנדרוגינוס – תשב לזכר ולנקיבה. תיובתיה דרב שרביא! תיובתא. לימא תיהוי תיובתא דרב שיזבי? תנא ספוקי מספקא ליה, ולחומרא. אי הכי, ״תשב לזכר ולנקבה ולנדה״ מיבעי ליה! קשיא. אמר רבא, תניא כוותיה דרבי אמי: ״בן״ – ולא טומטום, ״בכור״ – ולא ספק. בשלמא ״בן״ ולא טומטום – כדרבי אמי. אלא ״בכור״ ולא ספק – לאפוקי מאי? לאפוקי מדדרש רבא, דדרש רבא: שתי נשים שילדו שני זכרים במחבא, כותבין הרשאה זה לזה. אמר ליה רב פפא לרבא, והא שלח רבין: דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר, ברם כך אמרו משום רבי ינאי: הוכרו, ולבסוף נתערבו – כותבין הרשאה זה לזה. לא הוכרו – אין כותבין הרשאה זה לזה! הדר אוקי רבא אמורא עליה, ודרש: דברים שאמרתי לכם – טעות הן בידי, ברם כך אמרו משום רבי ינאי: הוכרו ולבסוף נתערבו – כותבין הרשאה זה לזה, לא הוכרו – אין כותבין הרשאה זה לזה. שלחו ליה בני אקרא דאגמא לשמואל, ילמדנו רבינו: היו מוחזקין בזה – שהוא בכור, ואמר אביו על אחר ״בכור הוא״, מהו? שלח להו: כותבין הרשאה
בבא בתרא קכז.