הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קמה:מסכת בבא בתרא145b
השביעית משמטתה, ואין הבכור נוטל בה פי שנים. נגבית בבית דין – מאי טעמא? כמלוה דמיא. ואין בה משום רבית – דלאו אדעתא דהכי יהב ליה. ואין השביעית משמטתה – דלא קרינא ביה: ״לא יגש״. ואין הבכור נוטל פי שנים – דהוה ליה ראוי, ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק. אמר רב כהנא, כללא דשושבינותא: הוה במתא – איבעי ליה למיתא. שמע קל טבלא – איבעי ליה למיתא. לא שמע קל טבלא – איבעי ליה לאודועיה; תרעומת אית ליה, שלומי משלם. ועד כמה? אמר אביי: נהגו בני גננא, עד זוזא – אייתא בכפיה אכליה בכרסיה. עד ארבעה – משלם פלגא. מכאן ואילך – איניש איניש כחשיבותיה. תנו רבנן: עשה עמו בפומבי, ובקש לעשות עמו בצנעא – יכול לומר לו: בפומבי אעשה עמך, כדרך שעשית עמי. עשה עמו בבתולה, ובקש לעשות עמו באלמנה – יכול לומר לו: בבתולה אעשה עמך, כדרך שעשית עמי. עשה עמו בשניה, ובקש לעשות עמו בראשונה – יכול לומר לו: לכשתשא אשה אחרת, אעשה עמך. עשה עמו באחת, ובקש לעשות עמו בשתים – יכול לומר לו: באחת אעשה עמך, כדרך שעשית עמי. תנו רבנן: עתיר נכסין עתיר פומבי – זה הוא בעל הגדות. עתיר סלעים עתיר תקוע – זהו בעל פלפול. עתיר משח עתיר כמס – זהו בעל שמועות. הכל צריכין למרי חטיא – תלמוד. אמר רבי זירא אמר רב, מאי דכתיב: ״כל ימי עני רעים״? זה בעל תלמוד. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה בעל משנה. רבא אמר: איפכא. והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא, מאי דכתיב: ״מסיע אבנים יעצב בהם, בוקע עצים יסכן בם״? ״מסיע אבנים יעצב בהן״ – אלו בעלי משנה. ״בוקע עצים יסכן בם״ – אלו בעלי תלמוד. רבי חנינא אמר: ״כל ימי עני רעים״ – זה שיש לו אשה רעה. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה שיש לו אשה טובה. רבי ינאי אמר: ״כל ימי עני רעים״ – זה איסטניס. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה שדעתו יפה. רבי יוחנן אמר: ״כל ימי עני רעים״ – זה רחמן. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה אכזרי. ורבי יהושע בן לוי אמר: ״כל ימי עני רעים״ – זה שדעתו קצרה. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה שדעתו רחבה.
בבא בתרא קמה: