הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קנג.מסכת בבא בתרא153a
מיניה, הני מילי לאחר, אבל לעצמו – לא; אמר להו רב חסדא: כי אתא רב הונא מכופרי, פירשה: בין לעצמו בין לאחרים. ההוא דקנו מיניה, אתא לקמיה דרב הונא, אמר: מאי איעביד לך, דלא אקנית כדמקנו אינשי. ההיא מתנתא דהוה כתוב בה ״בחיים ובמות״ – רב אמר: הרי היא כמתנת שכיב מרע. ושמואל אמר: הרי היא כמתנת בריא. רב אמר הרי היא כמתנת שכיב מרע – מדכתיב בה ״במות״, אחר מיתה קאמר ליה; והאי דכתיב ״בחיים״ – סימן בעלמא, דחיי. ושמואל אמר הרי היא כמתנת בריא – מדכתיב בה ״בחיים״, מחיים קאמר; והאי דכתב ״ובמות״ – כמאן דאמר ״מעתה ועד עולם״. אמרי נהרדעי: הלכתא כוותיה דרב. אמר רבא: ואי כתיב בה ״מחיים״ – קנה. אמר אמימר: לית הלכתא כוותיה דרבא. אמר ליה רב אשי לאמימר: פשיטא, דהא אמרי נהרדעי: הלכתא כוותיה דרב! מהו דתימא ״מחיים״ – מודי רב; קא משמע לן. ההוא דאתא לקמיה דרב נחמן לנהרדעא. שדריה לקמיה דרבי ירמיה בר אבא לשום טמיא, אמר: הכא אתרא דשמואל – היכי נעביד כוותיה דרב! ההיא דאתאי לקמיה דרבא, עבד לה רבא כשמעתיה. הוה קא טרדא ליה. אמר ליה לרב פפא בריה דרב חנן – ספריה: זיל כתוב לה, וכתוב בה: ״שוכר עליהן או מטען״. אמרה: ליטבע ארביה! אטעויי קא מטעית לי! אמשינהו למניה דרבא במיא, ואפילו הכי לא איפרק מטיבעא. מתני׳ לא כתב בה שכיב מרע, הוא אומר ״שכיב מרע הייתי״, והן אומרים ״בריא היית״ – צריך להביא ראיה ששכיב מרע היה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: המוציא מחברו – עליו הראיה. גמ׳ ההוא מתנתא דהוה כתב בה: ״כד הוה קציר ורמי בערסיה״; ולא כתב בה: ״ומגו מרעיה איפטר לבית עולמיה״.
בבא בתרא קנג.