הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קטו:מסכת בבא בתרא115b
כיצד? נחלה ממשמשת והולכת, עד ראובן. ולימא עד יעקב! אמר אביי: גמירי דלא כלה שבטא. אמר רב הונא אמר רב: כל האומר תירש בת עם בת הבן, אפילו נשיא שבישראל – אין שומעין לו, שאינן אלא מעשה צדוקין. דתניא: בארבעה ועשרים בטבת תבנא לדיננא. שהיו צדוקין אומרין: תירש הבת עם בת הבן. נטפל להן רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם: שוטים, מנין זה לכם? ולא היה אדם שהחזירו דבר, חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו, ואומר: ומה בת בנו הבאה מכח בנו – תירשנו; בתו הבאה מכחו – לא כל שכן? קרא עליו את המקרא הזה: ״אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ: לוטן ושובל וצבעון וענה״, וכתיב: ״אלה בני צבעון, ואיה וענה״! אלא מלמד שבא צבעון על אמו, והוליד ענה. ודלמא תרי ענה הוו! אמר רבה: אמינא מלתא דלא אמרה שבור מלכא; ומנו? שמואל. איכא דאמרי, אמר רב פפא: אמינא מלתא דלא אמרה שבור מלכא; ומנו? רבה. אמר קרא: ״הוא ענה״ – הוא ענה דמעיקרא. אמר ליה: רבי, בכך אתה פוטרני?! אמר לו: שוטה,
בבא בתרא קטו: