הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קכב:מסכת בבא בתרא122b
״סרח״, וכתיב: ״חרס״! אמר רבי אלעזר: בתחלה פירותיה כחרס, ולבסוף פירותיה מסריחין. ואיכא דאמרי: בתחלה מסריחין, ולבסוף כחרס. כלב – דכתיב: ״ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה, ויורש משם את שלשה בני הענק״. חברון עיר מקלט הואי! אמר אביי: פרוורהא, דכתיב: ״ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחזתו״. מתני׳ אחד הבן ואחד הבת בנחלה; אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב, ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם. והבנות – נזונות מנכסי האב, ואינן נזונות מנכסי האם. גמ׳ מאי ״אחד הבן ואחד הבת לנחלה״? אילימא דירתי כי הדדי, הא תנן: בן קודם לבת, כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת! (סימן: נפש״ם.) אמר רב נחמן בר יצחק, הכי קאמר: אחד הבן ואחד הבת נוטלין בראוי כבמוחזק. הא נמי תנינא: בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה – חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים, וחלקו עם אחיו בנכסי חפר! ועוד, מאי ״אלא״? אלא אמר רב פפא, הכי קאמר: אחד הבן ואחד הבת נוטלין חלק בבכורה. הא נמי תנינא: ושהיה בכור נוטל שני חלקים! ועוד, מאי ״אלא״? אלא אמר רב אשי, הכי קאמר: אחד בן בין הבנים ואחד בת בין הבנות, אם אמר: ״יירש כל נכסי״ – דבריו קיימין. כמאן, כרבי יוחנן בן ברוקא?! הא קתני לה לקמן – רבי יוחנן בן ברוקא אומר: אם אמר על מי שראוי ליורשו – דבריו קיימין, על מי שאינו ראוי ליורשו – אין דבריו קיימין! וכי תימא: קא סתם לן כרבי יוחנן בן ברוקא; סתם ואחר כך מחלוקת היא, וסתם ואחר כך מחלוקת – אין הלכה כסתם! ועוד, מאי ״אלא״? אלא אמר מר בר רב אשי, הכי קאמר: אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם ובנכסי האב, אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב, ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם. תנו רבנן: ״לתת לו פי שנים״ – פי שנים כאחד. אתה אומר פי שנים כאחד, או אינו אלא פי שנים בכל הנכסים? ודין הוא –
בבא בתרא קכב: