הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מז:מסכת בבא בתרא47b
ואינה מגורשת, וכדרבי זירא – דאמר רבי זירא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר שמואל: כל מקום שאמרו חכמים: מגורשת ואינה מגורשת – בעלה חייב במזונותיה. אמר רב נחמן, אמר לי הונא: כולן שהביאו ראיה – ראייתן ראיה, ומעמידין שדה בידן. גזלן שהביא ראיה – אין ראייתו ראיה, ואין מעמידין שדה בידו. מאי קא משמע לן? תנינא: לקח מסיקריקון, וחזר ולקח מבעל הבית – מקחו בטל! לאפוקי מדרב – דאמר רב: לא שנו אלא דאמר ליה: ״לך חזק וקני״, אבל בשטר – קנה; קא משמע לן כדשמואל – דאמר: אף בשטר נמי לא קנה, עד שיכתוב אחריות נכסים. ורב ביבי מסיים בה משמיה דרב נחמן: קרקע אין לו, אבל מעות יש לו. במה דברים אמורים – שאמרו עדים: ״בפנינו מנה לו״, אבל אמרו עדים: ״בפנינו הודה לו״ – לא; כדרב כהנא, דאמר: אי לאו דאודי ליה, הוה ממטי ליה לדידיה ולחמריה לשחוור. אמר רב הונא: תליוהו וזבין – זביניה זביני. מאי טעמא? כל דמזבין איניש, אי לאו דאניס – לא הוה מזבין, ואפילו הכי זביניה זביני. ודילמא שאני אונסא דנפשיה מאונסא דאחריני! אלא כדתניא:
בבא בתרא מז: