הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קטז.מסכת בבא בתרא116a
תהא תורה שלמה שלנו, כשיחה בטלה שלכם. מה לבת בנו – שכן יפה כחה במקום האחין; תאמר בבתו – שהורע כחה במקום אחין. ונצחום, ואותו היום עשאוהו יום טוב. ״ויאמרו ירשת פלטה לבנימן, ולא ימחה שבט מישראל״ – אמר רבי יצחק דבי רבי אמי: מלמד שהתנו על שבט בנימין, שלא תירש בת הבן עם האחין. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל שאינו מניח בן ליורשו – הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה. כתיב הכא: ״והעברתם את נחלתו״, וכתיב התם: ״יום עברה היום ההוא״. ״אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים״ – רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, חד אמר: כל שאינו מניח בן. וחד אמר: כל שאינו מניח תלמיד. תסתיים רבי יוחנן דאמר תלמיד – דאמר רבי יוחנן: דין גרמיה דעשיראה ביר. תסתיים דרבי יוחנן דאמר תלמיד. ומדרבי יוחנן אמר תלמיד – רבי יהושע בן לוי אמר בן?! והא רבי יהושע בן לוי לא אזיל לבי טמיא אלא לבי מאן דשכיב בלא בני, דכתיב: ״בכו בכה להלך״, ואמר רב יהודה אמר רב: להולך בלא בן זכר! אלא רבי יהושע בן לוי הוא דאמר תלמיד. ומדרבי יהושע בן לוי הוא דאמר תלמיד – רבי יוחנן אמר בן?! קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן! לא קשיא, הא דידיה, הא דרביה. (סימן: הדד, עני וחכם.) דרש רבי פנחס בן חמא, מאי דכתיב: ״והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו, וכי מת יואב שר הצבא״? מפני מה בדוד נאמרה בו ״שכיבה״, וביואב נאמרה בו ״מיתה״? דוד, שהניח בן – נאמרה בו שכיבה. יואב, שלא הניח בן – נאמרה בו מיתה. ויואב לא הניח בן?! והכתיב: ״מבני יואב – עבדיה בן יחיאל״! אלא: דוד, שהניח בן כמותו – נאמרה בו ״שכיבה״. יואב, שלא הניח בן כמותו – נאמרה בו ״מיתה״. דרש רבי פנחס בן חמא: קשה עניות בתוך ביתו של אדם, יותר מחמשים מכות – שנאמר: ״חנני חנני אתם רעי, כי יד אלוה נגעה בי״, וקא אמרי ליה חבריה: ״השמר אל תפן אל און, כי על זה בחרת מעני״. דרש רבי פנחס בר חמא: כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים – שנאמר: ״חמת מלך מלאכי מות, ואיש חכם יכפרנה״. זה הכלל: כל הקודם בנחלה – יוצאי ירכו קודמין, והאב קודם לכל יוצאי ירכו. בעי רמי בר חמא: אבי האב ואחי האב – כגון אברהם וישמעאל בנכסי עשו, איזה מהן קודם? אמר רבא, תא שמע: האב קודם לכל יוצאי ירכו. ורמי בר חמא –
בבא בתרא קטז.