הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צה:מסכת בבא בתרא95b
אוצר ששנו חכמים במשנתינו! אלא מתניתין נמי דאמר ליה ״זה״. קשיא ״זה״ א״זה״! לא קשיא; הא דאמר ליה למקפה, הא דלא אמר ליה למקפה. דרב זביד – דאמר ליה למקפה, ברייתא – דלא אמר ליה למקפה. הלכך, ״מרתף של יין״ ואמר לו למקפה – נותן לו יין שכולו יפה. ״מרתף זה של יין״ ואמר ליה למקפה – נותן לו יין שכולו יפה, ומקבל עליו עשר קוססות למאה. ״מרתף זה של יין״ ולא אמר ליה למקפה – נותן לו יין הנמכר בחנות. איבעיא להו: ״מרתף של יין״ ולא אמר ליה למקפה, מאי? פליגי בה רב אחא ורבינא; חד אמר: מקבל, וחד אמר: לא מקבל. מאן דאמר מקבל – דייק מדרב זביד, דקתני: ״מרתף של יין אני מוכר לך״ – נותן לו יין שכולו יפה, ואוקימנא דאמר ליה למקפה; טעמא דאמר ליה למקפה, הא לא אמר ליה למקפה – מקבל. ומאן דאמר לא מקבל – דייק מברייתא, דקתני: ״מרתף של יין אני מוכר לך״ – נותן לו יין שכולו יפה, ואוקימנא דלא אמר ליה למקפה. ולמאן דדייק מדרב זביד, קשיא ברייתא! חסורי מחסרא, והכי קתני: במה דברים אמורים – דאמר ליה למקפה; הא לא אמר ליה למקפה – מקבל. ו״מרתף זה של יין״ ולא אמר ליה למקפה – נותן לו יין הנמכר בחנות. ולמאן דדייק מברייתא, קשיא דרב זביד – דאוקימנא דאמר ליה למקפה, הא לא אמר ליה למקפה – מקבל! הוא הדין דאף על גב דלא אמר ליה למקפה – לא מקבל, והאי דאוקימנא דאמר ליה למקפה, משום דקשיא ״זה״ א״זה״. אמר רב יהודה: יין הנמכר בחנות – מברכין עליו ״בורא פרי הגפן״. ורב חסדא אמר: גבי חמרא דאקרים למה לי? מיתיבי: על הפת שעפשה, ועל היין שהקרים, ועל תבשיל שעברה צורתו – אומר ״שהכל נהיה בדברו״! אמר רב זביד: מודה רב יהודה בפורצמא דמיזדבן אקרנתא. אמר ליה אביי לרב יוסף: הא רב יהודה, הא רב חסדא; מר כמאן סבירא ליה? אמר ליה: מתניתא ידענא.
בבא בתרא צה: