הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עה.מסכת בבא בתרא75a
עם לויתן, שנאמר: ״התמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו״, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו – אין יכול לו; שנאמר: ״העשו יגש חרבו״. כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: בשעה שלויתן רעב, מוציא הבל מפיו ומרתיח כל מימות שבמצולה – שנאמר: ״ירתיח כסיר מצולה״. ואלמלא מכניס ראשו לגן עדן – אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו, שנאמר: ״ים ישים כמרקחה״. ובשעה שצמא – עושה תלמים תלמים בים, שנאמר: ״אחריו יאיר נתיב״. אמר רב אחא בר יעקב: אין תהום חוזר לאיתנו עד שבעים שנה, שנאמר: ״יחשב תהום לשיבה״ – ואין ״שיבה״ פחותה משבעים. אמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: ״יכרו עליו חברים״; ואין ״כרה״ אלא סעודה – שנאמר: ״ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו״; ואין ״חברים״ אלא תלמידי חכמים – שנאמר: ״היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעני״. והשאר – מחלקין אותו, ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים – שנאמר: ״יחצוהו בין כנענים״; ואין ״כנענים״ אלא תגרים – שנאמר: ״כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב״. ואי בעית אימא, מהכא: ״אשר סחריה שרים, כנעניה נכבדי ארץ״. ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנאמר: ״התמלא בשכות עורו״. זכה – עושין לו סוכה, לא זכה – עושין לו צלצל; שנאמר: ״ובצלצל דגים ראשו״. זכה – עושין לו צלצל, לא זכה – עושין לו ענק; שנאמר: ״וענקים לגרגרתיך״. זכה – עושין לו ענק, לא זכה – עושין לו קמיע; שנאמר: ״ותקשרנו לנערותיך״. והשאר – פורסו הקדוש ברוך הוא על חומות ירושלים, וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: ״והלכו גוים לאורך, ומלכים לנגה זרחך״. ״ושמתי כדכד שמשתיך״ – אמר רבי שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא – גבריאל ומיכאל; ואמרי לה תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון – יהודה וחזקיה בני רבי חייא; חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה. אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין. ״ושעריך לאבני אקדח״ – כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש: עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים, וחוקק בהן עשר על עשרים, ומעמידן בשערי ירושלים. לגלג עליו אותו תלמיד: השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן, כולי האי משכחינן?! לימים הפליגה ספינתו בים, חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים, וחקוק בהן עשר ברום עשרים. אמר להו: הני למאן? אמרו ליה: שעתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בשערי ירושלים. אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: דרוש רבי, לך נאה לדרוש, כאשר אמרת כן ראיתי. אמר לו: ריקא! אלמלא לא ראית – לא האמנת; מלגלג על דברי חכמים אתה! נתן עיניו בו, ונעשה גל של עצמות. מיתיבי: ״ואולך אתכם קוממיות״ – רבי מאיר אומר: מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון. רבי יהודה אומר: מאה אמה, כנגד היכל וכתליו – שנאמר: ״אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם, בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל״! כי קאמר רבי יוחנן – לכווי דבי זיקא. ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק, שנאמר: ״וברא ה׳ על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם, ועשן ונגה אש להבה לילה, כי על כל כבוד חפה״ – מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקדוש ברוך הוא חופה לפי כבודו. עשן בחופה למה? אמר רבי חנינא: שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה, מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא. ואש בחופה למה? אמר רבי חנינא: מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו. אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. כיוצא בדבר אתה אומר: ״ונתתה מהודך עליו״ – ולא כל הודך; זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה; אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. אמר רבי חמא בר חנינא: עשר חופות עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן – שנאמר: ״בעדן גן אלהים היית, כל אבן יקרה וגו׳״. מר זוטרא אמר: אחת עשרה, שנאמר: ״כל אבן יקרה״. אמר רבי יוחנן: וגרוע שבכולן – זהב, דקא חשיב ליה לבסוף. מאי ״מלאכת תפיך ונקביך בך״? אמר רב יהודה אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא לחירם מלך צור: ״בך נסתכלתי, ובראתי נקבים נקבים באדם״. ואיכא דאמרי, הכי קאמר: בך נסתכלתי,
בבא בתרא עה.