הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קנד.מסכת בבא בתרא154a
– במאי? רב הונא אמר: ראיה בעדים. רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי: ראיה בקיום השטר. רב הונא אמר ראיה בעדים – קא מיפלגי בפלוגתא דרבי יעקב ורבי נתן; (סימן: מניח.) רבי מאיר – כרבי נתן, ורבנן – כרבי יעקב. רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ראיה בקיום השטר – קא מיפלגי במודה בשטר שכתבו צריך לקיימו; דרבי מאיר סבר: מודה בשטר שכתבו – אינו צריך לקיימו. ורבנן סברי: מודה בשטר שכתבו – צריך לקיימו. והא איפליגו בה חדא זימנא! דתניא: אין נאמנין לפוסלו, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: נאמנין! צריכא, דאי איתמר ההיא – בההיא קאמרי רבנן, משום דאלימי עדים ומרעי שטרא; אבל הכא – הוא דלאו כל כמיניה, אימא לא; ואי איתמר בהא, בהא קאמר רבי מאיר; אבל בהך, אימא מודה להו לרבנן; צריכא. וכן אמר רבה: ראיה בעדים. אמר ליה אביי: מאי טעמא? אי נימא מדכולהו כתיב בהו: ״כד הוה מהלך על רגלוהי בשוקא״, ובהא לא כתיב בה – שמע מינה שכיב מרע הוי; אדרבה! מדכולהו כתיב בהו: ״כד קציר ורמי בערסיה״, והא לא כתיב בה, שמע מינה בריא הוי! איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי, אוקי ממונא בחזקת מריה. ובפלוגתא; דרבי יוחנן אמר: ראיה בעדים, ורבי שמעון בן לקיש אמר: ראיה בקיום השטר. איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו, ומת, ובאו בני משפחה וערערו לומר: קטן היה בשעת מיתה, ובאו ושאלו את רבי עקיבא: מהו לבודקו? אמר להם: אי אתם רשאים לנוולו. ועוד, סימנין עשויין להשתנות לאחר מיתה.
בבא בתרא קנד.