הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פו.מסכת בבא בתרא86a
והכניסן לתוך ביתו; פסק עד שלא מדד – אין שניהן יכולין לחזור בהן, מדד עד שלא פסק – שניהן יכולין לחזור בהן. ומדכליו דמוכר ברשות לוקח – לא קנה, כליו דלוקח נמי – ברשות מוכר לא קנה! אמר רב נחמן בר יצחק: בששפכן. איקפד רבא – מידי ״שפכן״ קתני?! ״פירקן״ קתני! אלא אמר מר בר רב אשי: במתאכלי דתומי. אמר ליה הונא בריה דמר זוטרא לרבינא: מכדי ״פירקן״ קתני; מה לי פסק ומה לי לא פסק? אמר ליה: פסק – סמכא דעתיה, לא פסק – לא סמכא דעתיה. אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: כליו של אדם קונה לו בכל מקום. לאתויי מאי? לאו לאתויי רשות מוכר? התם, דאמר ליה: זיל קני. תנן התם: נכסים שיש להן אחריות – נקנין בכסף ובשטר ובחזקה, ושאין להן אחריות – אין נקנין אלא במשיכה. בסורא מתנו לה להא שמעתא משמיה דרב חסדא; בפומבדיתא מתנו לה משמיה דרב כהנא, ואמרי לה משמיה דרבא: לא שנו אלא דברים שאין דרכן להגביה, אבל דברים שדרכן להגביה – בהגבהה אין, במשיכה לא. יתיב אביי וקאמר להא שמעתא; איתיביה רב אדא בר מתנה לאביי: הגונב כיס בשבת – חייב, שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת. היה מגרר ויוצא מגרר ויוצא – פטור, שהרי איסור שבת וגניבה באין כאחד. והרי כיס – דבר הגבהה הוא, ואפילו הכי קני במשיכה! אמר ליה: במיתנא. אנא נמי במיתנא קא אמינא! אמר ליה: במידי דבעי מיתנא. תא שמע: ברשות מוכר – לא קנה עד שיגביהנה, או עד שיוציאנה מרשותו. אלמא, מידי דבר הגבהה – אי בעי בהגבהה קני ליה, ואי בעי במשיכה קני ליה! אמר רב נחמן בר יצחק: לצדדין קתני – מידי דבר הגבהה, בהגבהה; מידי דבר משיכה, במשיכה.
בבא בתרא פו.