הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פח:מסכת בבא בתרא88b
להכריע לו טפח. היה שוקל לו עין בעין, נותן לו גירומין. אחד לעשרה בלח, ואחד לעשרים ביבש. מקום שנהגו למוד בדקה – לא ימוד בגסה. בגסה – לא ימוד בדקה. למחוק – לא יגדוש. לגדוש – לא ימחוק. גמ׳ מנהני מילי? אמר ריש לקיש, דאמר קרא: ״אבן שלמה וצדק״ – צדק משלך ותן לו. אי הכי, אימא סיפא: היה שוקל לו עין בעין – נותן לו גירומין. ואי הכרעה דאורייתא, היכי יהיב ליה עין בעין? אלא רישא במקום שנהגו; ואי איתמר דריש לקיש – אסיפא איתמר: היה שוקל לו עין בעין – נותן לו גירומין. מנהני מילי? אמר ריש לקיש, דאמר קרא: ״וצדק״ – צדק משלך ותן לו. וכמה גירומין? אמר רבי אבא בר ממל אמר רב: אחד מעשרה בליטרא בלח – לעשרה ליטרין. אחד לעשרה בלח, ואחד לעשרים ביבש וכו׳. איבעיא להו: היכי קאמר? אחד מעשרה בלח – לעשרה דלח, ואחד מעשרים ביבש – לעשרים דיבש; או דלמא, אחד מעשרה – לעשרה דלח ולעשרים דיבש? תיקו. אמר רבי לוי: קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות, שזה נאמר בהן ״אל״, וזה נאמר בהן ״אלה״. ומאי משמע דהאי ״אל״ – קשה הוא? דכתיב: ״ואת אילי הארץ לקח״. גבי עריות נמי, הכתיב ״אלה״! ההוא למעוטי מדות מכרת. ואלא מאי עודפייהו? דהתם אפשר בתשובה, והכא לא אפשר בתשובה. ואמר רבי לוי: קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה, שזה הקדים ״חטא״ ל״מעילה״, וזה הקדים ״מעילה״ ל״חטא״. ואמר רבי לוי: בוא וראה, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם הקדוש ברוך הוא – ברך ישראל בעשרים ושתים, וקללן בשמנה. ברכן בעשרים ושתים – מ״אם בחקתי״ עד ״קוממיות״; וקללן בשמונה – מ״ואם בחקתי תמאסו״ עד ״ואת חקתי געלה נפשם״. ואילו משה רבינו – ברכן בשמונה, וקללן בעשרים ושתים. ברכן בשמונה –
בבא בתרא פח: