הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לו:מסכת בבא בתרא36b
יום אחד נמי! אלא דכולי עלמא – ניר לא הוי חזקה; והכא – פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו. תנו רבנן: ניר – אינו חזקה. ויש אומרים: הרי זה חזקה. מאן ״יש אומרים״? אמר רב חסדא: רבי אחא היא – דתניא: נרה שנה, וזרעה שתים, נרה שתים, וזרעה שנה – אינה חזקה. רבי אחא אומר: הרי זו חזקה. אמר רב אשי: שאלית כל גדולי הדור, ואמרו לי: ניר – הרי זה חזקה. אמר ליה רב ביבי לרב נחמן: מאי טעמא דמאן דאמר: ניר הוי חזקה? לא עביד איניש דכריבו ליה לארעיה – ושתיק. ומאי טעמא דמאן דאמר: ניר לא הוי חזקה? מימר אמר: כל שיבא ושיבא דכרבא, לעייל ביה. שלחו ליה בני פום נהרא לרב נחמן בר רב חסדא: ילמדנו רבינו, נירא – הוי חזקה, או לא הוי חזקה? אמר להו, רבי אחא וכל גדולי הדור אמרי: ניר – הרי זה חזקה. אמר רב נחמן בר יצחק: רבותא למיחשב גברי?! הא רב ושמואל בבבל, ורבי ישמעאל ורבי עקיבא בארץ ישראל, אמרי: ניר לא הוי חזקה! רבי ישמעאל ורבי עקיבא – מתניתין היא; רב – מאי היא? דאמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: חזקתה שלש שנים מיום ליום. ״מיום ליום״ למעוטי מאי? לאו למעוטי ניר – דלא? שמואל – מאי היא? דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: עד שיגדור שלש גדירות, ויבצור שלש בצירות, וימסוק שלש מסיקות. מאי בינייהו? אמר אביי: דקל נערה איכא בינייהו – שעושה שלש פעמים בשנה. אמר רבי ישמעאל: במה דברים אמורים – בשדה הלבן. אמר אביי: מדרבי ישמעאל נשמע לרבנן, היו לו שלשים אילנות – ממטע עשרה לבית סאה; אכל עשרה בשנה זו, ועשרה בשנה זו, ועשרה בשנה זו – הרי זו חזקה.
בבא בתרא לו: