הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נה.מסכת בבא בתרא55a
לי מר כאידך דשמואל, דאמר שמואל: לא קנה אלא מקום מכושו בלבד! אמר ליה: בהאי, אנא כשמעתין סבירא לי – דאמר רב הונא אמר רב: כיון שניכש בה מכוש אחד – קנה כולה. שלח רב הונא בר אבין: ישראל שלקח שדה מגוי, ובא ישראל אחר והחזיק בה – אין מוציאים אותה מידו. וכן היה רבי אבין ורבי אילעא וכל רבותינו שוין בדבר. אמר רבה: הני תלת מילי, אישתעי לי עוקבן בר נחמיה ריש גלותא, משמיה דשמואל: דינא דמלכותא דינא, ואריסותא דפרסאי – עד ארבעין שנין, והני זהרורי דזבין ארעא לטסקא – זביניהו זביני. והני מילי לטסקא, אבל לכרגא – לא. מאי טעמא? כרגא – אקרקף דגברי מנח. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אפילו שערי דכדא משתעבדי לכרגא. אמר רב אשי: אמר לי הונא בר נתן, קשי בה אמימר: אם כן, בטלת ירושת בנו הבכור – דהוה ליה ראוי, ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק. אמרי ליה: אי הכי, אפילו טסקא נמי! אלא מה אית לך למימר – דיהיב טסקא ומית; הכא נמי – דיהיב כרגא ומית. אמר רב אשי, אמר לי הונא בר נתן: שאילתינהו לספרי דרבא, ואמרו לי: הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע. ולא היא, התם – לאוקומי מילתיה הוא דאמר. ואמר רב אשי: פרדכת – מסייע מתא. והני מילי דאצילתיה מתא, אבל אנדיסקי – סיעתא דשמיא היא. אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: המצר והחצב מפסיקין בנכסי הגר, אבל לענין פאה וטומאה – לא. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו לפאה וטומאה. פאה – מאי היא? דתנן: ואלו מפסיקין לפאה – הנחל, והשלולית,
בבא בתרא נה.