הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כה:מסכת בבא בתרא25b
לאכסדרה - שאין לה דופן רביעית: אינה מסובבת - במחיצה: למעלה מן הרקיע - ומהלכת את רוח צפון בגגו של רקיע: לקובה - אהל שכולו מוקף: לקרן מערבית צפונית - בלילה שהחמה לעולם מהלכת רוח צפונית בלילה ומן המערב היא פונה לצפון שכך הילוכה מן המזרח לדרום מן הדרום למערב וממערב לצפון: ומחזרת אחורי כיפה - דרך חלון: הולך אל דרום - היקף היום קרוי הילוך שהוא בתוך החלל ואת היקף הלילה קרוי סיבוב שהוא מקיף בחוץ וביום לעולם מהלכת בדרום אפילו ביום קצר אינו מהלך פחות מרוח דרומית: וסובב אל צפון בלילה - אף בלילה קצרה של תקופת תמוז אינו סובב פחות מרוח צפונית: פעמים מהלכתן - ביום ארוך של תקופת תמוז שהיא יוצאה בקרן צפונית מזרחית ושוקעת בקרן מערבית צפונית: פעמים סובבתן - ביום קצר שהיא יוצאה בקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן מערבית דרומית ומהלכת בלילה ג' רוחות: אתאן לר' אליעזר - שאמר לאכסדרה דומה: וממזרים קרה זו רוח צפונית - שהדופן מוזרת ופרוצה: והאמרת רוח דרומית מעלה רביבים - וכאן אתה אומר רוח מזרחית מביאה מים: הא דאתיא מטרא בניחותא - בא מן הדרום וכי אתיא בשפיכותא בא מן המזרח כדכתיב מים במוצק: לא הוגשמה רוח דרומית - שהיתה רגילה להביא רביבים טובים: וכתיב צפון וימין - אלמא ימין הוא דרום וכתיב ביה רעב: את אוצרו הטוב - וסיפא לתת מטר ארצך: ידרים - בתפלתו יחזיר פניו לדרום: וסימניך - שלא תחליף: דמצדד אצדודי - מעט לצד דרום: אדרימו - שתהיו פונים לצד ירושלים משום דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם וגו' (מלכים א ח׳:מ״ח): עד שאתה אומר לי - שאני מזיק ועלי להרחיק את עצמי אני אומר לך שאתה מזיק: לגלוגי חרדליי - פרחי חרדליי: מתני' חרוב ושקמה - שרשיהם מרובים: בין מלמעלה - שאחד מהן מלמעלן בגובה שיפוע הר והשני בשפולו: בין מן הצד - בקרקע שוה: ונותן דמים - דכיון דברשות נטע שאינו מזיק עד זמן גדול לא חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים בשביל הזיקא דיחיד: גמ' שמחלידין - לשון חלדה דהלכות שחיטה (חולין דף לב.) שמהלכת מתחת לקרקעית הבור: הלכה כר' יוסי - שעל הניזק להרחיק את עצמו: בגירי דיליה - היכא דמטי ליה הזיקא מתוך ידיו של מזיק כההיא דאמרי' בהבית והעלייה (ב"מ דף קיז.) הנהו בי תרי חד דייר עילאי וחד דייר תתאי איפחית מעזיבה וכל אימת דמשי ידיה נפלי עליה דתתאי דכשנופלין מידו ממש על התחתון קרי ליה גירי דיליה וכי פסקי והדר נפלי לא קרי ליה גירי דיליה: פאפי יונאה - כך שמו על שם מקומו: עצורי - עוצרי שומשמין לעשות שמן: בגירי דיליה - והכא נמי מידיהם הוא בא לו שמכח מכותיהם הוא מרעיד: וכמה - תנוד אפדנא דבעי ארחוקי:
הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית – נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע. ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית – מקפת וחוזרת אחורי כיפה; שנאמר: ״הולך אל דרום, וסובב אל צפון וגו׳״; ״הולך אל דרום״ – ביום. ״וסובב אל צפון״ – בלילה. ״סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח״ – אלו פני מזרח ופני מערב, שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן. הוא היה אומר – אתאן לרבי אליעזר: ״מן החדר תבא סופה״ – זו רוח דרומית. ״וממזרים קרה״ – זו רוח צפונית. ״מנשמת אל יתן קרח״ – זו רוח מערבית. ״ורחב מים במוצק״ – זו רוח מזרחית. והאמר מר: רוח דרומית מעלה רביבים ומגדלת עשבים! לא קשיא; הא דאתיא מטרא בניחותא, הא בשפיכותא. אמר רב חסדא, מאי דכתיב: ״מצפון זהב יאתה״? זו רוח צפונית שמזלת את הזהב. וכן הוא אומר: ״הזלים זהב מכיס״. אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש לא הוגשמה רוח דרומית, שנאמר: ״ויגזר על ימין ורעב, ויאכל על שמאל ולא שבעו״, וכתיב: ״צפון וימין אתה בראתם״. ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב, שנאמר: ״יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב״ – בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, וישראל שרויין על אדמתם – גשמים יורדין מאוצר טוב; בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם – אין גשמים יורדין מאוצר טוב. אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים – ידרים, ושיעשיר – יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום. ורבי יהושע בן לוי אמר: לעולם ידרים, שמתוך שמתחכם מתעשר – שנאמר: ארך ימים בימינה, בשמאלה עשר וכבוד״. והא רבי יהושע בן לוי אמר: שכינה במערב! דמצדד אצדודי. אמר ליה רבי חנינא לרב אשי: כגון אתון, דיתביתו בצפונה דארץ ישראל – אדרימו אדרומי. ומנא לן דבבל לצפונה דארץ ישראל קיימא? דכתיב: ״מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ״. מרחיקין את המשרה מן הירק וכו׳. תנא: רבי יוסי מתיר בחרדל, שיכול לומר לו: עד שאתה אומר לי הרחק חרדלך מן דבוריי; הרחק דבורך מן חרדליי, שבאות ואוכלות לגלוגי חרדליי. מתני׳ מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה – חמשים אמה; בין מלמעלה בין מן הצד. אם הבור קדמה – קוצץ ונותן דמים, ואם אילן קדם – לא יקוץ. ספק זה קדם וספק זה קדם – לא יקוץ. רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן – לא יקוץ, שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. גמ׳ תנא: בין שהבור למטה ואילן למעלה, בין שהבור למעלה ואילן למטה. בשלמא בור למטה ואילן למעלה – קא אזלין שרשין מזקי לה לבור. אלא בור למעלה ואילן למטה, אמאי? אמר רבי חגא בשם רבי יוסי: מפני שמחלידין את הקרקע ומלקין קרקעיתה של בור. רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן – לא יקוץ, שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר רב אשי: כי הואן בי רב כהנא הוה אמרינן: מודי רבי יוסי בגירי דידיה. פאפי יונאה עני והעשיר הוה. בנה אפדנא. הוו הנך עצורי בשיבבותיה, דכי הוו דייקי שומשמי הוה ניידא אפדניה. אתא לקמיה דרב אשי, אמר ליה: כי הואן בי רב כהנא הוה אמרינן: מודי רבי יוסי בגירי דיליה. וכמה?
בבא בתרא כה: