הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קמז.מסכת בבא בתרא147a
שיש לי בן, עכשיו שאין לי בן – נכסי לפלוני; היה חולה ומוטל במטה, ואמרו לו: נכסיו למי? אמר להן: דומה שאשתי מעוברת, עכשיו שאין אשתי מעוברת – נכסי לפלוני; ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת – אין מתנתו מתנה. לימא רבי שמעון בן מנסיא היא, ולא רבנן? אפילו תימא רבנן, ״דומה״ שאני. ודקארי לה – מאי קארי לה? מהו דתימא: צעריה הוא דקא מדכר, קא משמע לן. אמר רבי זירא אמר רב: מנין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה? שנאמר: ״והעברתם את נחלתו לבתו״ – יש לך העברה אחרת שהיא כזו. ואי זו? זו מתנת שכיב מרע. רב נחמן אמר רבה בר אבוה, מהכא: ״ונתתם את נחלתו לאחיו״ – יש לך נתינה אחרת שהיא כזו. ואי זו? זו מתנת שכיב מרע. ורב נחמן – מאי טעמא לא אמר מ״והעברתם״? ההוא מיבעי ליה לכדרבי – דתניא, רבי אומר: בכולן נאמרה בהן ״נתינה״, וכאן נאמרה ״העברה״; אין לך שמעביר נחלה משבט לשבט, אלא בת – הואיל ובנה ובעלה יורשין אותה. ורבי זירא – מאי טעמא לא אמר מ״ונתתם״? אורחיה דקרא הוא. רב מנשיא בר ירמיה אמר, מהכא: ״בימים ההם חלה חזקיהו למות, ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא, ויאמר אליו: כה אמר ה׳, צו לביתך, כי מת אתה ולא תחיה״ – בצואה בעלמא. רמי בר יחזקאל אמר, מהכא: ״ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק״, בצואה בעלמא. תנו רבנן: שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו – אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת ברור – זרעו חטים. מר זוטרא אמר: ״בלול״ איתמר. אמרי נהרדעי משמיה דרבי יעקב: לא ״ברור״ – ברור ממש, ולא ״בלול״ – בלול ממש, אלא אפילו בלול ורוח צפונית מנשבתו – זה הוא ברור. אמר ליה רבי אבא לרב אשי: אנן – אדרב יצחק בר אבדימי מתנינן לה, דאמר רב יצחק בר אבדימי: מוצאי יום טוב האחרון של חג, הכל צופין לעשן המערכה; נטה כלפי צפון – עניים שמחים ובעלי בתים עצבין, מפני שגשמי שנה מרובין, ופירות מרקיבין. נטה כלפי דרום – עניים עצבים ובעלי בתים שמחין, מפני שגשמי שנה מועטין, ופירות משתמרין. נטה כלפי מזרח – הכל שמחין. כלפי מערב – הכל עצבין. ורמינהי: מזרחית – לעולם יפה. מערבית – לעולם קשה. רוח צפונית – יפה לחטים בשעה שהביאו שליש, וקשה לזיתים בשעה שיניצו. ורוח דרומית – קשה לחטין בשעה שהביאו שליש, ויפה לזיתים בשעה שיניצו. ואמר רב יוסף, ואיתימא מר זוטרא, ואיתימא רב נחמן בר יצחק: וסימנך – שלחן בצפון, ומנורה בדרום. האי מרבי דידיה והאי מרבי דידיה! לא קשיא; הא לן, והא להו. תניא, אבא שאול אומר: יום טוב של עצרת ברור – סימן יפה לכל השנה כולה. אמר רב זביד: האי יומא קמא דריש שתא, אי חמים – כולה שתא חמימא, אי קריר – כולה שתא קרירא. למאי נפקא מינה?
בבא בתרא קמז.