הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קי:מסכת בבא בתרא110b
כו׳ לירות? אטו בר קשא דמתא לירות?! הכי קא אמינא: איכא בן ובת – לא האי לירות כוליה ולא האי לירות כוליה, אלא כי הדדי לירתו! אמר ליה אביי: ואצטריך קרא לאשמועינן היכא דלית ליה אלא חד ברא, לירתינהו לכולהו נכסי?! ודלמא הא קא משמע לן – דבת נמי בת ירושה היא? ההוא מ״וכל בת ירשת נחלה״ נפקא. רב אחא בר יעקב אמר, מהכא: ״למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו, כי אין לו בן״. טעמא דאין לו בן, הא יש לו בן – בן קודם. ודלמא בנות צלפחד הוא דקאמרן הכי; ניתנה תורה – ונתחדשה הלכה! אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא. רבינא אמר, מהכא: ״הקרב אליו״; ״הקרוב״ – קרוב קודם. ומאי קורבה דבן מבת – שבן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה? יעדה – בת לאו בת יעדה היא! שדה אחוזה נמי – מהאי פירכא גופה הוא, דהא קיימא ליה לתנא, כלום יש יבום – אלא במקום שאין בן! אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא. ואי בעית אימא, מהכא: ״והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם״; ״בניכם״ – ולא בנותיכם. אלא מעתה, ״למען ירבו ימיכם וימי בניכם״, הכי נמי ״בניכם״ – ולא בנותיכם? ברכה שאני. והאחין מן האב נוחלין ומנחילין וכו׳. מנלן? אמר רבה: אתיא ״אחוה״–״אחוה״ מבני יעקב; מה להלן, מן האב ולא מן האם; אף כאן, מן האב ולא מן האם. ולמה לי? ״ממשפחתו וירש אתה״ כתיב – משפחת אב קרויה ״משפחה״, משפחת אם אינה קרויה ״משפחה״! אין הכי נמי; וכי איתמר דרבה, לענין יבום איתמר. והאיש את אמו וכו׳. מנא הני מילי? דתנו רבנן:
בבא בתרא קי: