הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קיב.מסכת בבא בתרא112a
מנין ליאיר שלא היה לו לשגוב? מלמד שנשא יאיר אשה ומתה, וירשה. מאי ״ואומר״? וכי תימא, בסבת הבן קא קפיד קרא, אבל בעל לא ירית – תא שמע: ״ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה למטה״. וכי תימא, לעבור עליו בלאו ועשה – תא שמע: ״לא תסב נחלה ממטה למטה אחר״. וכי תימא, לעבור עליו בשני לאוין ועשה – תא שמע: ״ואלעזר בן אהרן מת וגו׳״. וכי תימא, אלעזר הוא דנסיב איתתא ומתה, וירתה פנחס – תא שמע: ״ושגוב הוליד את יאיר וגו׳״. וכי תימא, התם נמי הכי הוא – אם כן, תרי קראי למה לי? אמר ליה רב פפא לאביי: ממאי? דלמא לעולם אימא לך: בעל לא ירית; וקראי – בסבת הבן, כדשנינן; ויאיר, דזבן מיזבן; ופנחס נמי, דזבן מיזבן! אמר ליה: פנחס דזבן מיזבן לא מצית אמרת; דאם כן, נמצאת שדה חוזרת ביובל, ונמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו. אלא אימא דנפלה ליה משדה חרמים! אמר אביי: סוף סוף, הא קא מתעקרא נחלה משבטא דאימא לשבטא דאבא! וממאי? ודלמא שאני התם, שכבר הוסבה! אמר ליה: ״שכבר הוסבה״ לא אמרינן. אמר ליה רב יימר לרב אשי: אי אמרת בשלמא שכבר הוסבה, היינו דמתוקמא קרא בין בסבת הבן, בין בסבת הבעל. אלא אי אמרת לא אמרינן שכבר הוסבה, כי מינסבא לאחד ממשפחת מטה אביה, מאי הוה? הא מתעקרא נחלה משבטא דאימא לשבטא דאבא! דמנסבינן לה לגברא דאבוהי משבטא דאבוה ואימיה משבטא דאימיה.
בבא בתרא קיב.