הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קסט.מסכת בבא בתרא169a
שמעון בן גמליאל אומר: אף שטרי מקח וממכר אין כותבין. וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר: הנותן מתנה לחברו, והחזיר לו את השטר – חזרה מתנתו. וחכמים אומרים: מתנתו קיימת. אמר מר: חוץ מאחריות שבו. מאי טעמא? אמר רב ספרא: לפי שאין כותבין שני שטרות על שדה אחת; דלמא אזיל בעל חוב טריף ליה להאי, ואזיל האי ומפיק חד – וטריף לקוחות, ואמר ליה לבעל חוב: ״שוף לי דאיקום בה, והדר תא טירפן״. ומפיק אחרינא, והדר אזיל טריף לקוחות אחריני. וכיון דקרעניה לשטרא דמלוה, במאי הדר טריף לה? וכי תימא דלא קרעניה, והא אמר רב נחמן: כל טירפא דלא כתיב ביה: ״קרעניה לשטרא דמלוה״ – לאו טירפא הוא. וכל אדרכתא דלא כתיב בה: ״קרעניה לטירפא״ – לאו אדרכתא הוא. וכל שומא דלא כתיב ביה: ״קרעניה לאדרכתא״ – לאו שומא היא. לא צריכא, דקאתי מכח אבהתיה. אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: ולמה ליה למימר ליה לבעל חוב: ״שוף לי בהאי ארעא ואיקום בה״? תיפוק ליה דכיון דנקיט תרי שטרי – טריף והדר טריף! אם כן, נפישי עליה בעלי דינין. ולכתוב להאי שטרא מעליא, ולכתוב תברא למוכר: ״כל שטרי דיפקון על ארעא דא – פסולין, לבר מן דיפוק בזמנא דא״! אמרוה רבנן קמיה דרב פפא, ואמרי לה קמיה דרב אשי: זאת אומרת, אין כותבין שובר.
בבא בתרא קסט.