הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קסח:מסכת בבא בתרא168b
ופלוני עדיו״. גמ׳ תנו רבנן: איזהו קיומו? ״במותב תלתא הוינא אנו פלוני ופלוני ופלוני, הוציא פלוני בן פלוני שטר מחוק לפנינו ביום פלוני, ופלוני ופלוני עדיו״. ואם כתוב בו: ״הוזקקנו לעדותן של עדים, ונמצאת עדותן מכוונת״ – גובה, ואינו צריך להביא ראיה. ואם לאו, צריך להביא ראיה. נקרע – פסול, נתקרע – כשר. נמחק או נטשטש – אם רישומו ניכר, כשר. היכי דמי נקרע, היכי דמי נתקרע? אמר רב יהודה: נקרע – קרע של בית דין, נתקרע – קרע שאינו של בית דין. היכי דמי קרע של בית דין? אמר רב יהודה: מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף. אביי אמר: שתי וערב. הנהו ערבאי דאתו לפומבדיתא, דהוו קא אנסי ארעתא דאינשי. אתו מרוותיהו לקמיה דאביי, אמרו ליה: ליחזי מר שטרין, ולכתוב לן מר שטרא אחרינא עליה, דאי מיתניס חד – נקיטינן חד בידן. אמר להו: מאי אעביד לכו? דאמר רב ספרא: אין כותבין שני שטרות על שדה אחת, דלמא טריף והדר טריף. הוו קא טרדי ליה, אמר ליה לספריה: זיל כתוב להו הוא על המחק ועדיו על הנייר, דפסול. אמר ליה רב אחא בר מניומי לאביי: ודלמא רישומו ניכר, ותניא: נמחק או נטשטש – אם רישומו ניכר, כשר! אמר ליה: מי קאמינא שטרא מעליא? ״אלף בית״ בעלמא קאמינא. תנו רבנן: הרי שבא ואמר ״אבד שטר חובי״, אף על פי שאמרו עדים ״אנו כתבנו וחתמנו ונתננו לו״ – אין כותבין לו את השטר. במה דברים אמורים – בשטרי הלואה, אבל שטרי מקח וממכר – כותבין, חוץ מן האחריות שבו.
בבא בתרא קסח: