הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סד:מסכת בבא בתרא64b
עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: מוכר בעין רעה מוכר; ודקאמר נמי בעלמא ״רבי עקיבא לטעמיה, דאמר מוכר בעין יפה מוכר״ – מהכא. ממאי? דלמא רבי עקיבא סבר: אין אדם רוצה שיתן מעותיו וידרסוהו אחרים, ורבנן סברי: אין אדם רוצה שיטול מעות ויפרח באויר! ואלא מסיפא – מכרן לאחר, רבי עקיבא אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכמים אומרים: צריך. דלמא בהאי פליגי – דרבי עקיבא סבר: בתר דעתא דלוקח אזלינן; ורבנן סברי: בתר דעתא דמוכר אזלינן! אלא מהא – לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך, בין חרבין בין ישובין; וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: אינו צריך. הא תו למה לי? אלא לאו הא קא משמע לן – דרבי עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: מוכר בעין רעה מוכר? ודלמא אשמעינן בית, וקא משמע לן שדה; וצריכא, דאי אשמעינן בית – משום דבעי צניעותא, אבל שדה – אימא לא; ואי אשמעינן שדה – משום דקשי ליה דוושא; אבל בית – אימא לא. אלא מסיפא – מכרן לאחר, רבי עקיבא אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכמים אומרים: צריך. הא תו למה לי? היינו הך! אלא לאו הא קא משמע לן – דרבי עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: מוכר בעין רעה מוכר? שמע מינה. איתמר, רב הונא אמר רב:
בבא בתרא סד: