הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פב.מסכת בבא בתרא82a
שתהא לקיחה והבאה כאחד; והא ליכא. אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי: מכדי פסוקי נינהו, ליקרי! אמר ליה: משום דמחזי כשיקרא. רב משרשיא בריה דרב חייא אמר: דלמא אתי לאפקועינהו מתרומה ומעשר. הגדילו – לא ישפה כו׳. היכי דמי מן הגזע, והיכי דמי מן השרשין? אמר רבי יוחנן: כל שרואה פני חמה – זהו מן הגזע, ושאינו רואה פני חמה – זהו מן השרשין. וליחוש דלמא מסקא ארעא שירטון, ואמר ליה: תלתא זבינת לי, ואית לי ארעא! אלא אמר רב נחמן: יקוץ. וכן אמר רבי יוחנן: יקוץ. אמר רב נחמן: נקיטינן, דקל אין לו גזע. סבר רב זביד למימר: אין לו גזע לבעל דקל, דכיון דלמחפר ולשרש קאי – אסוחי מסח דעתיה. מתקיף לה רב פפא: והא קונה שני אילנות – דלמחפר ולמשרש קיימי, וקתני דיש לו גזע! אלא אמר רב פפא: אין לו גזע לבעל דקל, לפי שאין מוציא גזע. ולרב זביד, קשיא מתניתין! דזבין לחמש שנין. קנה שלשה – קנה קרקע. וכמה? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הרי זה קנה תחתיהן וביניהן, וחוצה להן
בבא בתרא פב.