הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קלז.מסכת בבא בתרא137a
היא. דתניא: ״נכסי לך ואחריך לפלוני״, וירד ראשון ומכר ואכל – השני מוציא מיד הלקוחות, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לשני אלא מה ששייר ראשון. ורמינהי: ״נכסי לך ואחריך לפלוני״ – יורד ראשון ומוכר ואוכל, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד. קשיא דרבי אדרבי, ודרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל! דרבי אדרבי לא קשיא – הא לגופא, הא לפירא. דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא – הא לכתחלה, הא דיעבד. אמר אביי: איזהו רשע ערום? זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל. אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ומודה, שאם נתנן במתנת שכיב מרע – לא עשה כלום. מאי טעמא? אמר אביי: מתנת שכיב מרע לא קנה אלא לאחר מיתה, וכבר קדמו ״אחריך״. ומי אמר אביי הכי? והא איתמר: מתנת שכיב מרע, מאימתי קנה? אביי אמר: עם גמר מיתה, ורבא אמר: לאחר גמר מיתה! הדר ביה אביי מההיא. ממאי דמההיא הדר ביה? דלמא מהא הדר ביה! לא סלקא דעתך, דתנן: ״זה גיטך אם מתי״; ״זה גיטך מחולי זה״; ״זה גיטך לאחר מיתה״ – לא אמר כלום. אמר רבי זירא אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואפילו היו בהן עבדים והוציאן לחירות. פשיטא! מהו דתימא, אמר ליה: למיעבד איסורא לא יהבינן לך; קא משמע לן. אמר רב יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואפילו עשאן תכריכין למת. פשיטא! מהו דתימא: לשווינהו איסורי הנאה לא יהבי לך; קא משמע לן. דרש רב נחמן בר רב חסדא: ״אתרוג זה נתון לך במתנה, ואחריך לפלוני״, נטלו ראשון ויצא בו – באנו למחלוקת רבי ורבן שמעון בן גמליאל. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: עד כאן לא פליגי רבי ורבן שמעון בן גמליאל התם, אלא דמר סבר: קנין פירות כקנין הגוף דמי, ומר סבר: קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. אלא הכא,
בבא בתרא קלז.