הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סח.מסכת בבא בתרא68a
החמה ובימות הגשמים, ולא בית כינוס העצים. ואם אמר לו: ״בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך״ – כולן מכורין. ההוא דאמר ליה לחבריה: ״בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך״. הויא הנהו חנואתא אבראי, דהוו שטחו בהו שומשמי. אתא לקמיה דרב יוסף, אמר ליה: תנינא, אם אמר: ״בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך״ – הרי כולן מכורין. אמר ליה אביי, והא תני רבי חייא: אין כולן מכורין! אלא אמר רב אשי: חזינן – אי אמר ליה: ״בית הבד וכל תשמישיו, ואלין מצרנהא״ – קני, ואי לא – לא קני. מתני׳ המוכר את העיר – מכר בתים; בורות, שיחין ומערות; מרחצאות ושובכות; בית הבדין ובית השלחין; אבל לא את המטלטלין. ובזמן שאמר לו: ״היא וכל מה שבתוכה״ – אפילו היו בה בהמה ועבדים, הרי כולן מכורין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העיר – מכר את הסנטר. גמ׳ אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי: שמעת מינה, עבדא כמטלטלא דמי; דאי כמקרקע דמי, ניזדבן אגב מתא! ואלא מאי, עבדא כמטלטלא דמי?! מאי אפילו? אלא מאי אית לך למימר – שאני בין מטלטלא דנייד ממטלטלא דלא נייד; אפילו תימא עבדא כמקרקע דמי – שאני בין מקרקע דנייד, למקרקע דלא נייד. רבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העיר – מכר את הסנטר. מאי ״סנטר״? הכא תרגימו: בר מחווניתא. שמעון בן אבטולמוס אומר: באגי. מאן דאמר בר מחווניתא – כל שכן באגי; מאן דאמר באגי – אבל בר מחווניתא לא מיזדבן. תנן: בית הבדים ובית השלחין. סברוה, מאי ״שלחין״ – באגי, דכתיב: ״ושלח מים על פני חוצות״; בשלמא למאן דאמר בר מחווניתא – אמר תנא קמא: באגי מיזדבני, בר מחווניתא לא מיזדבן; ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר: אפילו בר מחווניתא נמי מיזדבן. אלא למאן דאמר באגי – תנא קמא נמי הכי קאמר! מי סברת מאי ״שלחין״ – באגי?! לא; מאי ״שלחין״ – גינונייתא, שנאמר: ״שלחיך פרדס רמונים״; אבל באגי – לא מיזדבני. ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר: אפילו באגי נמי מזדבני. איכא דאמרי: סברוה, מאי ״שלחין״ – גינוניאתא; בשלמא למאן דאמר באגי – אמר תנא קמא: גנונייתא מיזדבן, באגי לא מיזדבני; ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר: אפילו באגי מיזדבני.
בבא בתרא סח.