הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קיא:מסכת בבא בתרא111b
ליה לשמעיה: גוד, לית דין צבי למילף. וטעמא מאי? אמר אביי, אמר קרא: ״בכל אשר ימצא לו״; ״לו״ – ולא לה. ואימא: הני מילי בחור שנשא אלמנה, אבל בחור שנשא בתולה – הכי נמי דשקיל! אמר רב נחמן בר יצחק, אמר קרא: ״ראשית אנו״; ״אונו״ – ולא אונה. ההוא מבעיא ליה לבא אחר נפלים, דלהוי בכור לנחלה – מי שלבו דווה עליו, יצא זה שאין לבו דווה עליו! אם כן, לימא קרא: ״כי הוא ראשית און״ – מאי ״אונו״? שמע מינה תרתי. ואכתי, אימא הני מילי אלמון שנשא בתולה, אבל בחור שנשא בתולה – הכי נמי דשקיל! אלא אמר רבא, אמר קרא: ״לו משפט הבכרה״ – משפט הבכורה לאיש, ולא משפט הבכורה לאשה. והאיש את אשתו וכו׳. מנהני מילי? דתנו רבנן: ״שארו״ – זו אשתו, מלמד שהבעל יורש את אשתו. יכול אף היא תירשנו? תלמוד לומר: ״וירש אותה״ – הוא יורש אותה, ואין היא יורשת אותו. והא קראי לאו הכי כתיבי! אמר אביי, תריץ הכי: ״ונתתם את נחלתו לקרוב אליו, שארו וירש אתה״. אמר רבא: סכינא חריפא מפסקא קראי?! אלא אמר רבא, הכי קאמר: ״ונתתם את נחלת שארו לו״ – קא סבר גורעין ומוסיפין, ודורשין. והאי תנא מייתי לה מהכא – דתניא: ״וירש אותה״, מלמד שהבעל יורש את אשתו; דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: ״וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל, לאחד ממשפחת וגו׳״ – בהסבת הבעל הכתוב מדבר. ואומר: ״ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה״. ואומר: ״ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר״. ואומר: ״ואלעזר בן אהרן מת, ויקברו אתו בגבעת פנחס בנו״ – וכי מנין לפנחס שלא היה לו לאלעזר? אלא מלמד שנשא פנחס אשה ומתה, וירשה. ואומר: ״ושגוב הוליד את יאיר, ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד״ –
בבא בתרא קיא: