הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קט:מסכת בבא בתרא109b
אתה מעביר נחלה מן האב אפילו במקום בת! אם כן, לא נכתוב רחמנא ״והעברתם״! ולמאן דנפקא ליה מ״והעברתם״, האי ״שארו״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדתניא: ״שארו״ – זו אשתו, מלמד שהבעל יורש את אשתו. ולמאן דנפקא ליה מ״שארו״, האי ״והעברתם״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדתניא – רבי אומר: בכולן נאמר בהן ״נתינה״, וכאן נאמרה בהן ״העברה״; שאין לך שמעביר נחלה משבט לשבט אלא בת, הואיל ובנה ובעלה יורשין אותה. וממאי ד״שארו״ זה האב? דכתיב: ״שאר אביך היא״. אימא: ״שארו״ – זו האם, דכתיב: ״שאר אמך היא״! אמר רבא, אמר קרא: ״ממשפחתו וירש אתה״; משפחת אב קרויה ״משפחה״, משפחת אם אינה קרויה ״משפחה״ – דכתיב: ״למשפחתם לבית אבתם״. ומשפחת אם אינה קרויה ״משפחה״?! והא כתיב: ״ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה, והוא לוי, והוא גר שם״ – הא גופא קשיא; אמרת ״והוא לוי״ – אלמא מלוי אתי, ״ממשפחת יהודה״ – אלמא מיהודה אתי! אלא לאו דאבוה מלוי, ואימיה מיהודה? וקאמר ״ממשפחת יהודה״! אמר רבא בר רב חנן: לא; גברא דשמיה לוי. אי הכי, היינו דקאמר מיכה: ״עתה ידעתי כי ייטיב ה׳ לי, כי היה לי הלוי לכהן״? אין, דאיתרמי ליה גברא דשמיה לוי. וכי לוי שמו?! והלא יהונתן שמו, שנאמר: ״ויהונתן בן גרשם בן מנשה, הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני״! (אמר ליה: וליטעמיך) וכי בן מנשה הוא?! והלא בן משה הוא, דכתיב: ״בני משה גרשום ואליעזר״! אלא מתוך שעשה מעשה מנשה, תלאו הכתוב במנשה; הכא נמי, מתוך שעשה מעשה מנשה – דאתי מיהודה, תלאו הכתוב ביהודה. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מכאן שתולין את הקלקלה במקולקל. רבי יוסי בר חנינא אמר, מהכא: ״וגם הוא טוב תאר מאד, ואתו ילדה אחרי אבשלום״ – והלא אדניה בן חגית ואבשלום בן מעכה! אלא, מתוך שעשה מעשה אבשלום – דמרד במלכות, תלאו הכתוב באבשלום. הכא נמי, מתוך שעשה מעשה מנשה – תלאו הכתוב במנשה. אמר רבי אלעזר: לעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו – יצא ממנו יהונתן; אהרן שנשא בת עמינדב – יצא ממנו פנחס. ופנחס לאו מיתרו אתי? והא כתיב: ״ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה״; מאי, לאו דאתי מיתרו – שפיטם עגלים לעבודה זרה? לא, דאתי מיוסף – שפטפט ביצרו. והלא שבטים מבזים אותו, ואומרים: ראיתם ״בן פוטי״ זה – בן שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, יהרוג נשיא שבט מישראל?!
בבא בתרא קט: