הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לג:מסכת בבא בתרא33b
דאודי – אודי. זה אומר: ״של אבותי״, וזה אומר: ״של אבותי״; האי אייתי סהדי דאבהתיה הוא, והאי אייתי סהדי דאכל שני חזקה – אמר רב חסדא: מה לו לשקר? אי בעי, אמר ליה: מינך זבינתה ואכלתיה שני חזקה. אביי ורבא לא סבירא להו הא דרב חסדא – ״מה לי לשקר״ במקום עדים – לא אמרינן. ההוא דאמר ליה לחבריה: מאי בעית בהאי ארעא? אמר ליה: מינך זבני, ואכלתיה שני חזקה. אזל אייתי סהדי דאכלה תרתי שני. אמר רב נחמן: הדרא ארעא, והדרי פירי. אמר רב זביד: אם טען ואמר ״לפירות ירדתי״ – נאמן. לאו מי אמר רב יהודה: האי מאן דנקיט מגלא ותובליא, ואמר: איזיל איגדריה לדיקלא דפלניא, דזבניה ניהלי – מהימן? אלמא לא חציף איניש דגזר דיקלא דלאו דיליה; הכא נמי, לא חציף איניש למיכל פירי דלאו דיליה. אי הכי, ארעא נמי! ארעא, אמרינן ליה: אחוי שטרך. אי הכי, פירי נמי! שטרא לפירי לא עבדי אינשי. ההוא דאמר לחבריה: מאי בעית בהאי ארעא? אמר ליה: מינך זבנית, ואכלתיה שני חזקה. אייתי חד סהדא דאכלה תלת שני. סבור רבנן קמיה דאביי למימר: היינו נסכא דרבי אבא – דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה. אתא לקמיה דרבי אמי, הוה יתיב רבי אבא קמיה. אייתי חד סהדא דמיחטף חטפא מיניה. אמר ליה: אין, חטפי – ודידי חטפי. אמר רבי אמי:
בבא בתרא לג: