הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מה.מסכת בבא בתרא45a
דאית ליה ארעא אחריתי, עליה דידיה הדר! אי דלית ליה ארעא אחריתי, מאי נפקא ליה מינה? לעולם דלית ליה ארעא אחריתי, דאמר: לא ניחא דליהוי ״לוה רשע ולא ישלם״. סוף סוף, לגבי אידך נמי – ״לוה רשע ולא ישלם״ הוא! דאמר: להכי זביני לך שלא באחריות. מכריז רבא, ואיתימא רב פפא: דסלקין לעילא ודנחתין לתתא; האי בר ישראל דזבין ליה חמרא לישראל חבריה, וקא אתי גוי ואניס ליה מיניה, דינא הוא דמפצי ליה מיניה. ולא אמרן אלא שאינו מכיר בה שהיא בת חמורו, אבל מכיר בה שהיא בת חמורו – לא. ולא אמרן אלא דלא אניס ליה לדידיה ולאוכפא, אבל אניס ליה לדידיה ולאוכפא – לא. אמימר אמר: אפילו ליכא כל הני – לא. מאי טעמא? מידע ידע דסתם גוי אנס הוא – שנאמר: ״אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר״. אומן אין לו חזקה וכו׳. אמר רבה: לא שנו אלא שמסר לו בעדים, אבל מסר לו שלא בעדים – מתוך שיכול לומר לו ״לא היו דברים מעולם״, כי אמר ליה נמי ״לקוחה היא בידי״ – מהימן. אמר ליה אביי: אי הכי, אפילו בעדים נמי – מתוך שיכול לומר לו: ״החזרתיו לך״, כי אמר ליה: ״לקוחה היא בידי״ – מהימן! אמר ליה רבה: מי סברת
בבא בתרא מה.