הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קמ.מסכת בבא בתרא140a
להו בנות לכולהו?! אלא אמר רבא: מוציאין להן מזונות לבנות עד שיבגרו, והשאר לבנים. פשיטא – מרובין ונתמעטו, כבר זכו בהן יורשין. מועטין ונתרבו, מאי? ברשות יורשין קיימי – הלכך ברשות יורשין שבוח; או דלמא, סלוקי מסלקי יורשין מהכא? תא שמע, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יתומין שקדמו ומכרו בנכסים מועטין – מה שמכרו, מכרו. יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי אבהו, וקא בעי מיניה: אלמנתו, מהו שתמעט בנכסים? מי אמרינן: כיון דאית לה מזוני – ממעטא; או דלמא, כיון דאילו מנסבא – לית לה, השתא נמי לית לה? אם תמצא לומר: כיון דאילו מנסבא לית לה – השתא נמי לית לה; בת אשתו, מהו שתמעט בנכסים? מי אמרינן: כיון דכי מנסבא נמי אית לה – וממעטא; או דלמא, כיון דאילו מתה לית לה – ולא ממעטא? ואם תמצא לומר: כיון דאילו מתה לית לה – ולא ממעטא; בעל חוב – מהו שימעט בנכסים? מי אמרינן: כיון דכי מיית נמי אית ליה, ממעט; או דלמא, כיון דמחסרי גוביינא, לא ממעט? ואיכא דבעי לה לאידך גיסא – בעל חוב, מהו שימעט בנכסים?
בבא בתרא קמ.