הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קיח:מסכת בבא בתרא118b
ליה: אנן מזרעא דיוסף, דלא שלטא ביה עינא בישא – דכתיב: ״בן פרת יוסף, בן פרת עלי עין״, ואמר רבי אבהו: אל תקרי ״עלי עין״, אלא ״עולי עין״. רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: ״וידגו לרוב בקרב הארץ״; מה דגים שבים – מים מכסים עליהם ואין העין שולטת בהם, אף זרעו של יוסף – אין העין שולטת בהם. מרגלים – יהושע וכלב נטלו חלקם. מנהני מילי? אמר עולא, דאמר קרא: ״ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם״ – מאי ״חיו״? אילימא חיו ממש, והא כתיב קרא אחרינא: ״ולא נותר מהם איש, כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון״! אלא מאי ״חיו״ – שחיו בחלקם. מתלוננין ועדת קרח – לא היה להן חלק בארץ. והתניא: מרגלים, מתלוננים ועדת קרח – יהושע וכלב נטלו חלקם! לא קשיא; מר מקיש מתלוננים למרגלים, מר לא מקיש מתלוננים למרגלים. דתניא: ״אבינו מת במדבר״ – זה צלפחד. ״והוא לא היה בתוך העדה״ – זה עדת מרגלים. ״הנועדים על ה׳״ – אלו מתלוננים. ״בעדת קרח״ – כמשמעו. מר מקיש מתלוננים למרגלים, ומר לא מקיש מתלוננים למרגלים. ואמר ליה רב פפא לאביי: ולמאן דמקיש מתלוננים למרגלים, איכפול יהושע וכלב וירתו לכולה ארץ ישראל?! אמר ליה: מתלוננים שבעדת קרח קאמרינן. ואמר ליה רב פפא לאביי: בשלמא למאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, היינו דכתיב: ״ויפלו חבלי מנשה עשרה״ – שיתא דשיתא בתי אבות, וארבעה דידהו – הא עשרה. אלא למאן דאמר לבאי הארץ, תמניא הוא דהוו – שיתא דשיתא בתי אבות, ותרי דידהו – הא תמניא! וליטעמיך, ולמאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, תשעה הוו! אלא מאי אית לך למימר – חד אחא דאבא הוה להו; הכי נמי, תרי אחי דאבא הוה להו – דתניא: ״נתן תתן להם״ זו נחלת אביהן. ״בתוך אחי אביהן״ – זו נחלת אבי אביהן. ״והעברת את נחלת אביהן להן״ – זו חלק בכורה. רבי אליעזר בן יעקב אומר: אף חלק אחי אביהם נטלו, שנאמר: ״נתן תתן״. ולמאן דאמר תרי אחי דאבא הוה להו, ההוא מ״אחזת נחלה״ נפקא. ואמר ליה רב פפא לאביי: קרא מאי קא חשיב? אי טפלים קא חשיב, טובא הוו! אי בתי אבות קחשיב, שיתא הוו!
בבא בתרא קיח: