הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מד:מסכת בבא בתרא44b
דלא משתעבדא ליה, מאי טעמא? מטלטלי נינהו, ומטלטלי לבעל חוב לא משתעבדי – ואף על גב דכתב ליה מגלימא דעל כתפיה, הני מילי דאיתנהו בעינייהו, אבל ליתנהו בעינייהו – לא; אלא אפילו עשאו אפותיקי – נמי לא. מאי טעמא? כדרבא – דאמר רבא: עשה עבדו אפותיקי ומכרו – בעל חוב גובה ממנו. שורו וחמורו אפותיקי ומכרו – אין בעל חוב גובה הימנו, מאי טעמא? האי אית ליה קלא, והא לית ליה קלא. וליחוש דלמא אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי! דאמר רבה: אי אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי – קני מקרקעי קני מטלטלי. ואמר רב חסדא: והוא דכתב ליה: ״דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי״. הכא במאי עסקינן – כגון שלקח, ומכר לאלתר. וליחוש דילמא ״דאיקני״ הוא! שמעת מינה: ״דאיקני״; קנה ומכר, קנה והוריש – לא משתעבד? לא צריכא, דקאמרי עדים: ידעינן ביה בהאי דלא הוה ליה ארעא מעולם. והאמר רב פפא, אף על גב דאמור רבנן: המוכר שדה לחבירו שלא באחריות, ובא בעל חוב וטרפה – אינו חוזר עליו; נמצאת שאינה שלו – חוזר עליו! הכא במאי עסקינן – במכיר בה שהיא בת חמורו. ורב זביד אמר: אפילו נמצאת שאינה שלו – אינו חוזר עליו, דאמר ליה: להכי זביני לך שלא באחריות. גופא – אמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל: המוכר שדה לחבירו שלא באחריות – אין מעיד לו עליה, מפני שמעמידה בפני בעל חובו. היכי דמי?
בבא בתרא מד: